כתבת מיקס 3

על הפערים והעוני המובנה בישראל, או : אף פעם לא הייתי מחסידיו של עמיר פרץ ולמה כנראה שטעיתי.

מה שקורה מהבחינה הכלכלית אצל חלק מהותי מאזרחי המדינה, הוא בלתי נתפס בחברה מערבית מתוקנת. האפשרות לקניית דירה, ללא השתעבדות למשכנתא ענקית , הופכת להיות אצל מרבית המשפחות צעירות, לבלתי מושגת ולכך אני מקדיש כתבה נפרדת ורחבה במדור: נושאים מעבר לשוטף, בעדכון הבא.
היום אני מבקש להתרכז במנהיגות שכנראה אטומה לקשיים הכלכליים, של הרבה מאוד משפחות [וגם ביחידים לאחר שירות צבאי\לאומי בדרך כלל] הגרות בשכירות, כאשר 2 בני הזוג עובדים במשרות סבירות פלוס ולמרות זאת, הם אינן מסוגלות לספק את צורכי הילדים\המשפחה באופן ראוי.
שורש הבעיה נעוץ בשחיקת חלקן היחסי של המשכורות, למול עליה דרסטית בעלויות הדיור בפרט ועלויות המחיה השוטפות הנוספות.
בנוסף לכך, גם כל מערך קצבאות הילדים קוצץ באופן דרסטי. בהשוואה לאירופה הקצבאות נמוכות אצלנו, בין פי 2 ליותר מפי 5. [ כ-29 יורו לילד בישראל מול כ- 165 יורו בגרמניה ובאירלנד ובנוסף עלות המזון שם זולה יותר ]. גם במונחים של תוצר לנפש, הקצבה בישראל היא כחצי מהמקובל באירופה.
אז נכון, היו פוליטיקאים חרדים שדחפו את נושא הקצבאות כתמיכה בקהל שלהם, אבל נראה שפה שפכו את המים עם התינוק. למה אי אפשר להגדיל קצבאות לאוכלוסיות נזקקות ולהוריד הקצבאות לשכבות מבוססות ?

DSC_1308צ (Large)
גם קצבת האבטלה בישראל, על כל סייגיה, הינה הנמוכה ביותר מכל מדינות אירופה וארה"ב.
בנוסף גם הפנסיה הסוציאלית לקשישים הינה הנמוכה ביותר במושגי תוצר לנפש ממדינות אירופה וארה"ב. בישראל של היום, לכ- 45% מהאוכלוסיה המבוגרת של בני 60 ומעלה, אין כלל פנסיה.
נחזור ברשותכם לכותרת, איך כל זה קשור לעמיר פרץ . אז אחרי שצחקנו על זה שהביט מעט דרך משקפת אטומה ואחרי שהתנצלנו וברכנו על זה ,שהוא דחף את נושא פיתוח "כיפת ברזל" כשמרבית המומחים התנגדו למהלך. אנחנו מגיעים דרכו למרבית נבחרי הציבור המהותיים שלנו, שאיך לומר, רובם הגדול "מרופד כספית" .
לא נראה לי טבעי, שראש ממשלה או שר שמרופד היטב כספית, יביא מרצונו לרפורמות שיביאו דיור זול לצעירים, או מערכת סוציאלית תומכת, אשר תאפשר חיים קצת יותר טובים למשפחות, שאינן מאוגדות ואשר חטאן היחיד נובע מכך, שאין להם זמן לצאת להפגנות ממושכות, כי הם עוסקים בהישרדות כלכלית יום יומית.
לא צריך להיות גאון, כדי להבין שהפערים פה הם בלתי נסבלים. מצד אחד מספר משפחות
המרכזות הון עצום ומקושרות זמן רב לעטיני השלטון, אליהם הצטרפו בשנים האחרונות, גם כמה צעירים מוכשרים [חלק לא מועט מתוכם יוצאי יחידה 8200], המבצעים אקזיטים של עשרות ומאות מיליונים,אבל מבחינה כמותית, מדובר באחוז זניח.
בישראל קיימים פערים עצומים, בין השכבה המצומצמת של בעלי הון וותיקים וחדשים, לבין מרביתה של האוכלוסיה. פערים אלו חורצים בחברה שלנו ומחלישים אותה ועד שלא יקום מנהיג פוליטי שזוכר את קשיי הקיום מביתו [ראה עמיר פרץ לשם המחשה] , או מנהיג אחר שיעמוד מול עמדה ברורה וחד משמעית של מרבית העם, ולפני שהוא מאבד את כסאו יבין שצריך שינוי רדיקלי לטובת האזרחים, יימשכו הדיבורים שהורגלנו אליהם בשנים האחרונות.
ככל שאותם דיבורים [הכוללים גם הקמת ועדות דמה, שאינן משנות דבר] נמשכים ללא שום שינוי מעשי, כך יהדהד יותר אותו "הפיצוץ" כשיגיע [ והוא יגיע, גם אם יתמהמה] ויעשה את השינוי המבני המתבקש , כדי שכולנו נחייה בחברה יותר צודקת ויותר שיויונית.

DSC_0128מצ (Large)

על ערכים ומוסר בעידן החדש
מבלי להיכנס לחריצת דין, אני מניח שכל מי שראה את התמונות של אביו של הזמר, החובק ילדות במחשוף לפני או אחרי מסיבת "קריוקי" מבין שנחצו כל הגבולות .
עם זאת אנחנו רואים ברחוב סביבנו ילדות [ואל תפגעו לנו באינטליגנציה, הן ילדות]
המתלבשות , מתאפרות ומתנהגות בגיל 10-15 כאילו הן בעשור השלישי "הזוהר" של חייהם.
מה זה כל הפסטיבלים של "בת-מיצווש" הכוללים סדנאות של ציפורניים מלאכותיות , תוספות שיער, מכוני יופי, לימוזינות במשפחות קשות יום, מה זה כל "הבוקים" כאילו כל ילדה ,היא העתק משוכפל, של כוכבת פופ בוגרת. אין פלא שרבבות של צעירים מגיעים לכל ריאליטי והחלום הוא להיות דוגמנית\שחקנית\זמרת והינו משתנה , בהתאם לתוכנית אליה מתקיימים האודישנים.
בעידן שבו הסלבס הם נותני הטון, בעידן שמקדש את החיצוניות, בעידן של פייסבוק, טיווטר ורשתות חברתיות, אשר מתנסחות בקיצור ובאופן שטחי, כאשר צריך הרבה חשיפה והרבה לייקים, כדי להרגיש טוב ומקובל, לא פלא שאמות המידה השתבשו לחלוטין.
יכול להיות, שבאם ההורים [שקשה להם, כי הם במרוץ הישרדות כלכלי ] היו מוצאים יותר זמן איכות למשפחה, לחינוך ילדיהם,לחיבה אמיתית, מה שראינו השבוע, לא היה מגיע לממדים כאלה.

DSC_2524מ

אפרופו תוכניות ריאליטי
אלו הפכו מזמן, באם נרצה או לא לעמוד השדרה הטלויזיוני של הזמן האחרון.
אינני חסיד גדול של תוכניות ריאליטי, מצד שני התוכניות שעוסקות בגילוי כישרונות בתחום השירה והמוזיקה, מעשירות מדי פעם את חיינו, ביוצרים ומבצעים ראויים.
למי שעוד לא יצא לשמוע את האחים גת, [לבושים כאברכים] קבלו המלצה חמה.
לטעמי, שירתם המלווה בנגינת גיטרות, הינה תענוג צרוף.
ועוד משהוא שכנראה יכול להתבצע, רק בריאליטי אצלנו.
נערה בת 17 עולה מחבר העמים, שאביה לא בקשר עם משפחתה, שרה לאחיה למחצה שיר תקווה [המסתלסל מזרחית] שכתבה מירי מסיקה והלחין שמעון בוסקילה והביצוע….חודר ללבבות ונשמע נהדר.

DSC_0527מ

בואו נחזור לצילום [ כמעט כתבתי, בואו נחזור לפוקוס], מתי כדאי לצלם אופקי ומתי אנכי ?.

להערכתי מעל ל- 90% מהצילומים שלי מצולמים אופקית. תחושתית נראה לי, שהצילום האופקי "נכון" יותר לעין , מבחינת הנוחות וההתרשמות מהתמונה.
מכיוון שמרבית התמונות שלנו אינן מודפסות, אלה מוצגות במחשבי הפרטי או באתרי מחשבים , הרי שגם שם הצורה האופקית מותאמת וגדולה יותר, בגלל מגבלות הגובה והפרופורציות במסך.
עם זאת לפעמים [מי יותר ומי פחות] נצלם אנכית. השאלה היא מתי?, באם הייתם מבקשים ממני תשובה "מהמותן", מה שנקרא בשליפה, הייתי עונה מתי שזה "יושב" לי יותר.
באם תרצו קצת הרחבה , הרי שזה קורה בדרך כלל, כשהנושא הצילומי הינו אנכי במובהק, למשל צילום של מגדל גבוה, או כדוגמא נוספת, צילום של קוף על ענף, שזנבו משתלשל כלפי מטה.
צילום כזה אופקי, יחתוך במרבית המקרים את הזנב . [ זה לא כואב לקוף, אבל לנו נראה שמשהו חסר].
גם בתמונה בה הסצנה מתאפיינת בריבוי קוים אנכיים, למשל גפנים בכרם הנטועות בשורות אנכיות, או שביל בין שתי שורות עצים ביער. בצילומים כאלה ודומיהם אעדיף לצלם אנכית.
ההמלצה הפשוטה והטובה לכולם, באם אין מגבלת זמן, כדאי לצלם, גם כמה תמונות אנכיות. לפעמים, התוצאות יפתיעו לטובה.

DSC_0585מ (Large)

קבלו המלצה על ספר [למעשה על שניים]
בזמנו כשנכתב הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה" של גון גריי,
הוא זכה להצלחה אדירה והפך לרב מכר, שמכר מיליוני עותקים ותורגם לשפות רבות.
בראיה עכשווית, ספריה של ד"ר לואן בריזנדיין "המוח הנשי" ו"המוח הגברי" עושים קצת סדר בראיה הגברית והנשית, בשלבי החיים השונים. גם באם ההתנהגות הסטריאוטיפית בספר אינה מתאימה לגמרי עבורכם, הרי שהיא מאפשרת הסתכלות פרקטית, על ההבדלים בנינו, מתוך הבנה שלעולם יהיה שוני, אבל תמיד קיימת האפשרות, להבין טוב יותר האחד את השני ולהסתייע בידע הזה, במהלך הקשרים הבין אישיים שלנו.
הערה: מחציתו של הספר "המוח הגברי", הינה ביבליוגרפיה [מראה מקום\ציטוטי מחקרים], כך שבפועל הספר הפך לספרון בן כמאה עמודים בלבד. למרות זאת, כדאי לקרוא גם אותו.

דברים בשם אומרם והפעם של אריך פרום על האהבה :
הפרדוקס הגדול של האהבה הוא, ששתי נשמות נעשות לאחת ובכל זאת, נותרות שתיים.

DSC_1002צ (Large)

 

תערוכות צילום במוזיאון תל אביב.
במוזיאון תל אביב נערכת עד 25 ינואר 2014 תערוכתו של אמן הצילום ג'ף וול [נולד בקנדה, 1946]. בתערוכה מוצגות 30 מיצירותיו העיקריות במידות גדולות ומרשימות [ 2×3 מ' וכיו"ב], לרבות צילומי רחוב ייחודיים ועד צילומים מבוימים לפרטי פרטים.
מרבית הצילומים בצבע וחלקם בשחור לבן.

unnamed

 

במקביל כדאי להזכיר את תערוכתו של מיכה בר עם, חתן פרס ישראל לצילום, אשר מציג
כ- 40 צילומים שצולמו ערב מלחמת יום הכיפורים.
בנוסף מוצגת תערוכת צילום, של האמן הישראלי שרון יערי, תחת הכותרת : זנק אל עצמך.
מקבץ התערוכות במקום [לרבות אלו שאינן בתחום הצילום] בהחלט מהווה המלצה לביקור.

כתבת מיקס 2

על "משקה האלים" ויתרונות השוקולד המריר.
שוויץ זו המדינה שבה צורכים הכי הרבה שוקולד. השוויצרי צורך בממוצע 7 ק"ג של שוקולד בשנה.
הישראלי צורך בממוצע רק 1.5 ק"ג שוקולד בשנה [הנתון הזה קצת מוטה למטה, כי אני לא השתתפתי במדגם] .
מעבר להיצע הגדול יותר שיש להם בתחום, האם הם יודעים משהוא שאנחנו מפספסים?
את היתרונות הבריאותיים של השוקולד והם לא מעטים, נסקור לקראת סופה של הרשומה.
כרגע בואו נעשה סדר. איכותו של השוקולד נקבעת ברובה על ידי אחוז מוצקי הקקאו שבתוכו, נתון אשר מצוין על גבי החפיסה. מבחינתי שוקולד לבן אינו שוקולד, אלה ממתק שכל קשר בינו ובין הבריאות מקרי בהחלט.
השוקולדים המרירים שאנחנו עוסקים בהם מתחילים מ-70% מוצקי קקאו בתוכם ועד 85%.
בשוקולדים עם אחוזי קקאו פחותים, יש כמות סוכר גבוהה יותר שאינה מומלצת בצריכה גבוהה יחסית ומעל 85% המרירות והחמיצות של פולי הקקאו הופכת להיות מעמסה על חוש הטעם ובמקום שנהנה, מרבית האנשים יסבלו.
מי שלא בתוך העניין יגיד שגם 70% זה מר עבורו. ייתכן, אבל זו תשובה נכונה להיום וניתן לשנותה, מבלי להוריד מההנאה ותוך היחשפות למגוון טעמים עשיר ומגוון יותר.
הבעיה העיקרית נעוצה בכך שמרגילים אותנו לכמויות סוכר גבוהות מדי על שלל השפעותיהן השליליות על הגוף. אין בעיה לפתור את הנושא בהדרגה, קחו מעט מ-60% ואיכלו עם מעט 70% לאחר זמן לא רב גם שוקולד ה70% ,יהיה מתוק עבורכם. תמשיכו בתהליך ותערבבו שוב את ה-70% עם מעט שוקולד עם מוצקי קקאו גבוהים יותר וככה עד שתגיעו לטעם האידיאלי עבורכם, כלומר טעים ושאינו מתוק או מר מדי.
כאמור המרכיב העיקרי שעליו נשען השוקולד הוא הקקאו, שכונה על ידי האצטקים "משקה האלים" מחקרים אחרונים על קקאו ושוקולד מריר [מ- 70% ומעלה] מצאו יתרונות רבים בצריכה מבוקרת להלן תמציתם:
הקקאו מכיל נוגדי חמצון החשובים מאוד לבריאות, בכמות גבוהה ביותר [פי 2 מיין אדום, פי 3 מתה ירוק ופי 5 מקפה שחור] היפה הוא שגם בשוקולד המריר [אתם כבר יודעים למי הכוונה] נשמרת כמות גבוהה מאוד של נוגדי חימצון.
בקקאו יש הרבה מגנזיום, ברזל ואבץ.
צריכת הקקאו [והשוקולד המריר] במידה, טובה לבריאות הלב, נמצא שהיא גם מרחיבה את העורקים ומשרה הרגשה כללית טובה.
נראה לי כעת מתאים ובסדר, "ליישר" עוד קצת שוקולד מריר מעולה.
אחרי שנהנינו מהטעם, קבלו מעט הסתייגויות, למה במקום ירקות או כריך בריאות, לא נחסל חפיסת שוקולד מריר.

DSC_2011מ (Large)

ראשית הימנעו משוקולד שיש בו תוספת חלב [ המנטרלת את מרבית יתרונותיו ] ומשוקולד שיש בו שומן מוקשה אפילו באחוזים מאוד קטנים[מזיק].
בנוסף הימנעו ממשקאות שוקולד ומאבקות להכנה עצמית הרוויות בסוכר.
יצרני חטיפי "הבריאות" רוכבים על גל הפרסומים החיוביים בנושא השוקולד המריר והם מוסיפים אותו למרכיבי החטיף, תוך הדגשת הנושא באריזה. אלה שכמות השוקולד במרבית החטיפים זניחה, כמות מוצקי הקקאו נמוכה והתעמקות בשאר מרכיבי החטיף תשאיר אותו בדר"כ על המדף.
איני ממליץ על שוקולד עם ממתיקים מלאכותיים הם לא טעימים לחיכי וגם הממתיקים המלאכותיים מהווים בעיה שאולי נכתוב עליה בעתיד כמה שורות. אגב, העלאת רמת הסוכר בגוף [ הערך הגליקמי ] כתוצאה מאכילת שוקולד, נמוכה יחסית בגלל השומן שבו.
בכל שוקולד יש רמה גבוהה של שומן כללי ושומן רווי לכן יש לצרוך אותו במידה, תוך התחשבות ממה מורכב מזונכם.
בשוקולד המריר, בגלל התאוברומין והקפאין, קיים אפקט מעורר.
לדעתי אדם ללא בעיה בריאותית ועם תפריט מאוזן , יכול להפיק תועלת מצריכה של 10-15 גרם שוקולד איכותי מריר ביום ועם זאת כדאי שתבקשו את חוות דעתם של אנשי המקצוע.
באם אתם רוצים לחזור לצילום, אז בוודאי קראתם על הטרנד החדש של צילומי ילדים קטנים כשהם מרוחים בשוקולד ולידם שאריות עוגת שוקולד וכיו"ב. אני משוכנע שגם אותם הורים שאוהבים את הגימיק שמצטלם יפה, דואגים לבריאות הילד ובמקרה זה כמה שפחות [סוכר] שווה כמה שיותר [בריאות].

DSC_1280צ (Large)

בשולי החברה והחדשות

בין החדשות הגדולות על המתרחש בטהרן ועל האביב ביחסים בין ליברמן ודרעי לקראת הבחירות לרשויות  המקומיות, הובלעה ידיעה קטנטנה על התאבדותו של סרגיי חליופין ז"ל שעבד ב-17 השנים האחרונות כשומר לילה בבית מעריב.

מסתבר שסרגיי יצר בחייו, קשר אנושי יוצר דופן עם העובדים, ללא כל קשר לתפקידם בעיתון.

האיש שהיה בעל השכלה גבוהה, נאלץ בארץ חדשה, עם שפה שאינה שגורה לגמרי, לעבוד כשומר לילה, כעובד קבלן.

עם עזיבת בית מעריב על ידי עובדיו, החליט לשים קץ לחייו.

יהי זכרו ברוך .

תגידו עד מתי נסבול את הביזיון המכונה  "עובדי קבלן" ? ואת שכר העבדים המשולם להם,   כאשר במקביל קיימת שכבת מנהלים המתפקדת כמעט כגילדה סגורה והמשתכרת סכומי עתק בלתי הגיוניים. אותם מנהלים  "עושים כסף" בזמן שהם יושבים  פעם אחת בשירותים, יותר ממשכורתו החודשית של  "עבד קבלן".

ומזווית אחרת, האם גם אנחנו עוברים ביעף על עמדת השומר במתקנים השונים, ללא אמירה בסיסית של שלום. חזקה עלינו שמרבית השומרים ויתרת עובדי הקבלן [שרובם מחבר העמים ואתיופיה] אינם מועסקים שם מתוך בחירה. תקדישו לזה דקה, כשאתם חולפים דרכם בפעם הבאה.

כתבתי פעם משהוא על האנשים שבשוליים:

unnamed

בשולי החברה

ערב ירד וסתם יצאתי להליכה
ראיתי אותו שרוע ,נתמך על עמוד בקצה המדרכה.
עיניו מזוגגות, פניו הכהות כמו קפואות.
מכנסיו בלויות וידיו מעט רועדות,
בקבוק ריק ,של וודקה זולה לצידו,
ומדי פעם ,עובר טיק עצבני בלחיו.
אתה צריך משהו , שאלתי
והוא הסב את מבטו, במהרה,
ושוב חזר לבהות ,בנקודה לא ברורה.

המשכתי ללכת ,כאילו  אין לי ברירה,
הוא הרי לא שיתף פעולה
ואני יצאתי לסתם הליכה,
אבל כשחזרתי ,הוא כבר לא היה
ונצבט לי הלב ,כי כשלתי בנתינת עזרה.

 מי יודע איזה ,חיים קשים הוא עבר,
מי יודע איזה עתיד, יש לו כאן בנכר,
אנחנו בעצמנו כל כך "עסוקים",
לא מרימים את החוטם,
חוץ מאהלן ומה העניינים.
בסלון יושבים,מקטרים,מבקרים
אבל מהר מאוד ,חוזרים לאותם עיסוקים.

להבא לא אוותר, המראה  שלו אצלי מנקר,
כיום אני מתעכב,מסתכל לצדדים
ואפילו מתנדב פה ושם לפעמים,
כי אין ברירה ,אנחנו אותם אנשים,
זה רק המקום,הזמן וחלוקת הקלפים,
שעושים אותנו ,לכל כך שונים.

 DSC_0011מממצ (Large)

בואו נחזור לצילום: כמה מילים  בתמצית [עוד נרחיב  בכך בהמשך] על קורסי צילום.

מזה שנים שתחום הצילום הופך להיות יותר ויותר פופולארי . הורדת מחירי המצלמות,נגישות אפשרויות הצילום מניידים למיניהם והתרחבות  אתרי הצילום והרשתות החברתיות המעודדות ומשתפות בתמונות בזמן אמת, יצרו ביקוש רב יחסית לקורסי וסדנאות צילום ובתוך כך גדל גם ההיצע של מארגני הקורסים וההדרכות בתחום הצילום.

לימודי\קורסי\ הצילום יכולים להיות ארוכים [מעל לשנה] ועד לקורס קצר של מספר מצומצם של מפגשים . הקורסים הנלמדים כוללים בדרך כלל קורסי מתחילים, מתקדמים, תאורת סטודיו וחוץ, צילומי נוף, צילומי אופנה, מאקרו, עיבודי תמונה ועוד,

[אגב ולתשומת לב הגופים בתחום, היו בעבר גם קורסים לרמות הגבוהות יותר, שכונו כיתות אמן בצילום, צילומי מאסטרים וכיו"ב .לעניות דעתי מסגרת לימודית, המקיימת קורסים לרמות הגבוהות ביותר ונהנית ממוניטין מקצועי, מקרינה בכך על כל פעילותה הבסיסית, בה נאגרת מירב הפעילות והרווחיות]

הסדנאות הקצרות כוללות בדרך כלל רק מפגש  אחד עד שלושה ונערכות במגוון נושאים לרבות צילומי לילה ,צילומי מזון, מאקרו,מחול, עירום אמנותי, טקסי עדות  ועוד.

קטגוריה נוספת קשורה הינה טיולי צילום בחו"ל, המאפשרים טיול ממוקד באזור גיאוגרפי נתון לשם צילומים מרוכזים של, חבל ארץ ייחודי, תופעת טבע, נופים, בעלי חיים, סגנון אדריכלי וכ"ו.

בעוד שבטיולי צילום לחו"ל, ניתן לעשות די בקלות הערכה מפוקחת, לגבי התועלת הצפויה מול המחיר, הרי שבקורסים, ההערכה היא פחות פשוטה וקיימות לא מעט התלבטויות, האם להירשם לקורס מסוים ובאם כן, תחת איזו מסגרת.

כאשר אנחנו מדברים על קורסים וסדנאות ברור שהרמה אינה אחידה והתמחור שונה.אגב מחיר גבוה אינו תמיד ערובה לטיב הקורס. המחיר מושפע מעבר למוניטין, לרמת המדריכים והציוד בעיקר בהתאם למספר השעות וכאן לדעתי כדאי להיות ערים ל- 3 פרמטרים :

  1. ביקורת הצילומים במסגרת הקורס. זהו תהליך נחמד בו כל אחד מקבל התייחסות לצילומיו ומשתתף בהערות לצילומי אחרים. הבעיה היא שעקומת הלימוד מהנושא הולכת ויורדת, לאחר סקירה של מספר צילומים בודדים. מכיוון שאנו משלמים על זמן, כדאי לבדוק כמה זמן מושקע בכך ולטעמי ביקורת של מעל חצי שעה, מקסימום שעה במקרה של כיתה גדולה, הופכת להיות בלתי יעילה ואת הזמן היה כדאי לנצל ללימוד מעשי או תיאורטי של נושא חדש.

  2. תולדות הצילום או ניתוח של עבודות של צלמים מפורסמים. זה נהדר, אבל אנחנו משלמים על זמן וכולנו יכולים לקבל [בעזרת הפניה] את כל הנושא  בהרחבה ברשת. למעט מקרים יוצאי דופן, הייתי מבכר כי החלק הזה בקורס לא יתפוס נתח משמעותי מזמן הלימוד.

  3. צילום מעשי. אני לא מכיר צלם, גם באם הוא נורא מוכשר, שנולד עם מצלמה ביד.כמות הזמן בו נצלם ונקבל משוב בזמן אמת מהמדריך (בהנחה שאין עוררין על מקצועיותו), היא מהותית להטמעת החומר הנלמד. לדעתי ככל ששעות הצילום המעשי בהתאם לנושאים ארוכים יותר, כך ייטב.

מהצד השני הרשת היא גן עדן  בתחום הצילום, שפע של מאמרים, כתבות וסרטונים על כל תחום וכל נישה ובמגוון אפשרויות. בנוסף קיימים לא מעט פורומים המאפשרים קבלת משובים על תמונותיכם ומהם ניתן לדלות את הדברים הרלוונטיים עבורכם מהבחינה המקצועית.

לסיכום, באופן עצמאי או בהדרכה ספציפית, או במסגרת קורס\סדנא, את\ה מכיר הכי טוב את התאמתך לנושא  ואת אילוציך. בכל דרך בה תבחרו ותשקיעו, תוכלו  להטמיע ידע ולהשתפר,  כדי שתיהנו יותר מהתוצאות ומקו צילומי ייחודי, משלכם.

 93597540big

גלולה נגד שנאת ישראל

בתחילת 2011  לאחר עוד מסע הסתה נגד ישראל ומדיניותה, הוצאתי מסמך  לקברניטי המדינה ובו הצעתי כי תוכן חוברת, המפרטת את עמדתה הצודקת והמוסרית של ישראל, למול האילוצים הביטחוניים והאחרים נגדם היא פועלת. הצעתי שהחוברת תוכן במספר שפות , תופיע באינטרנט כשהיא זמינה לכל אדם ובנוסף במתכונת מודפסת, שתמצא בכל נציגויות ישראל בעולם.

הצעתי שבחוברת יפורט הקשר בין העם למולדתו מקדמת דנא, הפרעות שנעשו ביהודים לאורך ההיסטוריה, השואה, הגורמים שהביאו להקמת המדינה והאילוצים הביטחוניים שמלווים את חיינו בארץ. עם זאת תדגיש החוברת, את רצונו של העם היהודי בשלום ואת התרומה הישראלית והיהודית למדע ולקהילה הבינלאומית.

חוברת כזו באם הייתה נערכת ומופצת נכון, הייתה יוצרת מאזן הסברה חדש ומשפרת דרמטית את התשתית ההסברתית של ישראל בעולם על כול המשתמע מכך.

כרקע להכנת החוברת צירפתי את הנספח הבא . [אתם מוזמנים להעתיק את הנספח באנגלית המופיע במדור important מתחת לתמונה ולהפיצו בבמיילים לתפוצת חו"ל שלכם. תודה רבה על שיתוף הפעולה למען ישראל ונגד האנטישמיות.]

 2013-11-04_212635

הנספח: על יהודים וישראלים, פלסטינים וערבים והשלום שביניהם
היהודים הינם קבוצה אתנית שמית קדומה. מאפיינת אותם הדת היהודית, אבל ההשתייכות לעם היהודי אינה קשורה בהכרח לקיום אורחות חיים דתיים תגליות ואזכורים ארכיאולוגיים מוצקים, הקשורים ליהודים החיים בארץ ישראל נתגלו החל משנת 1200 (תגליות מצגת ישראל) אבות העם היהודי כנזכר בתנ"ך היו אברהם, יצחק ויעקב ( שמו של בנו הרביעי של יעקב היה יהודה).

מרבית הזמן חיו היהודים תחת שלטונות כיבוש זרים החל מהאימפריה האשורית, ועד לשלטון המנדט הבריטי מלפני קום המדינה. בעקבות הכיבושים גלו חלק ניכר מהיהודים לארצות שונות בעולם. עם זאת, ראוי לציין כי כל הזמן, ובאופן רצוף, מימי האבות ועד הקמת מדינת ישראל חיו יהודים בשטחה של ארץ ישראל.

היהודים בגלות, כשהגיעו לארצות השונות בעולם לא נקלטו בתחילה בקלות. מגוון המקצועות האפשריים עבורם, היה מצומצם (לדוגמא, נשללה מרובם האפשרות להיות בעלי קרקעות ולעסוק בחקלאות) ורבים מצאו את עצמם עוסקים בענפי הפיננסים והשירותים.

על בסיס של קנאת זרים אנטישמיות וקנאות דתית, ולפעמים סתם כדי לגזול את רכוש היהודים כי זה היה הכי קל והכי נוח.נולדו והופצו עלילות דם איומות, לפיהן היהודים משתמשים בדם של ילד נוצרי כדי לאפות מצות בפסח.
לא עזרו הכחשות גורפות וגינויים מצד אפיפיורים ושליטים, הנושא הלך וצבר תאוצה וזאת למרות שבכל ועדות החקירה והתהליכים המשפטיים לא נמצא כל בסיס לעלילות הדם.
מכות וגזירות רבות נפלו על העם היהודי לאורך ההיסטוריה. אולם ללא ספק, הנוראית האכזרית והקשה מכולן הייתה השואה. תהליך מתוכנן ומזוויע זה, שרצה להביא להשמדה של העם היהודי כולו, ובוצע ע"י הצורר הנאצי ברשותו של אדולף היטלר, פיקודיו ובעלי בריתו. הנאצים הללו יצרו מכונת רצח משומנת שכל תכליתה ביצוע רצח סיטונאי של העם היהודי באופן מתוכנן ובדם קר.
כשישה מיליון יהודים נספו בשואה , כשכל אדם, אתם יודעים, הוא עולם ומלואו,כמעט בלתי אפשרי להבין את משמעות המספר , כששה מליוני יהודים נרצחו. היום העם היהודי כולו מונה רק כ-14 מיליון יהודים.הריכוזים הגדולים בהם חיים היהודים מעבר למדינת ישראל הינם בארצות הברית, אירופה ודרום אמריקה.

כדי להשלים את התמונה, צריך לספר מעט גם על הפלסטינים, על מלחמת העצמאות, הטרור, והסיכויים לשלום.

ראוי להדגיש כי המונח פלסטינים נטבע רק לאחר הקמתה של מדינת ישראל. השם פלסטין מקורו בשם סוריה פלסטינה שניתן לארץ במאה ה-2 לספירה, על ידי הרומאים. כדי לשנות את השם ממלכת יהודה. מוזכרים בעניין זה גם הפלשתים, שהיו יורדי ים אדומי שיער שהגיעו בסוף המאה ה-12 לפנה"ס לחופי ארץ ישראל. לערבים שמקורם בחצי האי ערב, אין כל קשר לפלישתים, גם בתיעודים ומאמרים שלפני קום המדינה אין מזכירים את מה שמכנה היום התקשורת – העם הפלסטיני.
כפי שהיו יהודים רבים במדינות ערב,כך גם חיו ערבים בתקופות מסוימות, לרבות לפני קום המדינה, בארץ ישראל. למרות שהערבים בנו להם בירושלים מקומות קדושים, הרי שהעיר הקדושה ביותר עבורם היא מכה ואילו ליהודים ירושלים היא העיר הקדושה ביותר. היהודים נוהגים לומר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי" כלומר, כל תפקודי הבסיסיים ייעלמו באם נגיע לאבסורד של הפקרת ירושלים.

unnamed

עם הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, החלה למעשה מלחמת העצמאות שהערבים מכנים מלחמת '48. מדינות ערב הודיעו שלא יקבלו את החלטת האו"ם על הקמת המדינה והחלו מהלכים צבאיים וקרבות כדי לקעקע את יסודותיה העדינים של המדינה שזה אך הוקמה. בתחילה היו מהלכים צבאיים מקומיים, לאחר מכן השתתפו בקרבות מסגרות מאורגנות ובהמשך נטלו בהם חלק מצבאות מדינות ערב ,כמלחמה מאורגנת.
מלחמת העצמאות הייתה קשה ביותר ועקובה מדם, הצבא הישראלי שרק הוקם נמצא בשלבי התארגנות עם מסגרות מדולדלות וציוד דל וחסר. מספר האבדות בקרב הישראלים היה גבוה מאוד כאחוז מכלל היישוב (לרבות ילדים נשים זקנים) נספו במלחמה.
אין ספק שבמלחמת העצמאות היה נתון היישוב היהודי בארץ ישראל על בלימה וכל הרעיון של בית בטוח לכל יהודי באשר הוא שיישמר וישמור על העם היהודי כדי ששואה נוספת לא תחזור,עמד בסכנה.

היום במבט אובייקטיבי המצב שונה לחלוטין. הצבא הישראלי הוא אחד מהצבאות הטובים בעולם, והוא מצויד בכלי נשק מודרניים ובטכנולוגיה המיועדת להגנת המדינה.שלא כבעבר, אז הייתה משמעות אדירה ומוחלטת לגודל הכוח הפיזי (מספר החיילים) היום הדגש הוא
על היתרון הטכנולוגי.

לצערנו, קיימים בעולם היום כלי נשק הרסניים בעלי יכולות גרעיניות ואחרות, העלולים לשמש כנשק להשמדה המונית. זו הסיבה שיש לעשות את הכול כדי לא לאפשר הימצאות נשק כזה בידי מדינות הנשלטות ע"י שלטון השואף להשמיד מדינה אחרת, כי בכך קיים גם איום ממשי על שלמות העולם כולו. באם נאמין לפרסומים זרים , מצוי בידי ישראל כל הנשק הדרוש להגנה עצמית, אבל לעולם לא יהיה מנהיג ישראלי שיפעל או יקרא להשמדתה של מדינה אחרת.
הישראלים הינם עם שוחר שלום ומייחל לשלום. כמות שירי השלום שנכתבו בישראל אין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם.

מובן יהיה לכל אדם שיבדוק את ההיסטוריה והינו מוכן לבחון את הנושא בצורה אובייקטיבית כי באם לא היו מעשי מלחמה וטרור נגד ישראל, אזור זה של המזרח התיכון היה יכול להפוך לגן עדן עלי אדמות. אולם, לצערנו, בגלל ההסתה הקיימת והמתמשכת נגד ישראל ובגלל גודל האוכלוסייה הערבית ( וחלק מהאוכלוסייה המוסלמית) נערכות הפגנות במדינות שונות , בשילוב עם ארגון פרובוקציות נגד ישראל. פרובוקציות אלה מסוקרות בתקשורת שוב ושוב ובכך הן משמשות חומר דלק ובמה לקיצוניים ותורמות בעקיפין למצב של חוסר השקט באזור. ברור גם שחייל ישראלי עם נשק במחסום מול קבוצת אזרחים לא מצטלם יפה, גם חומת הפרדה בלב יישוב ערבי מצטלמת גרוע ומפריעה לאורח חיים תקין אך מישהו בדק כיצד הגענו למצב הזה? כמה קורבנות ישראלים חפים מפשע נהרגו לפני קרות המצב הזה?
פעמים רבות גורמים חבלניים בעזה ויהודה ושומרון, שכל רצונם בליבוי והנצחת הסכסוך מקימים את בסיסם ויורים ומפגיזים ללא הבחנה מתוך אוכלוסייה אזרחית פלסטינית ביודעם שכל פעולת נגד של הצבא הישראלי נבדקת גם במישור של אי פגיעה מכוונת באזרחים

בנושא זה ראוי לומר עוד כמה מילים: נכון שיש קיצוניים בשני הצדדים אך היהודים לא מארגנים כמו הקיצוניים הערביים ,מחנות אימון צבאיים וקייטנות חבלה צבאיות לילדים רכים. היהודים לא עושים שטיפות מוח לילדים מגיל אפס ומחדירים בהם אמונה לפיה מטרתם וייעודם בחיים ,הינו להתפוצץ ולהרוג
בכך כמה שיותר יהודים. היהודים לא חוטפים ו|או מפוצצים מטוסים, לא רוצחים ספורטאים באולימפיאדה, ולא מפגיזים ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בכוונה תחילה. אף מנהיג ישראלי או יהודי לא קורא ולא יקרא להשמדתה של אף מדינה ערבית. אף מנהיג יהודי לא קורא ולא יקרא למלחמת ג'יהאד (מצווה) נגד הכופרים. ברור יהיה לכל מי שיבדוק את הנושא בפתיחות ובאובייקטיביות שלא היהודים או הישראלים אשמים באלימות במזרח התיכון ושבאם הערבים הקיצוניים יפסיקו את ההסתה ומנהיגיהם ירצו שלום אמיתי, ישרור שלום לבטח באזור.

אנו משוכנעים כי כאבם של אם, אב, אח ואחות, ישראלים או פלסטינים, הינו כאב זהה ואנו משוכנעים שכולנו יכולים ליהנות מפירות השלום. תדמיינו לעצמכם מה יקרה כשיבוא השלום לאזור וייווצר שיתוף פעולה אמיתי בין כל הצדדים .

מדברים לא מעט על המוח היהודי, כדוגמא נשווה את הנתונים בפרס נובל. על פי הנתונים עד סוף 2009 זכו בפרסי נובל 804 אנשים מכל העולם. מתוכם זכו בפרס 129 יהודים , מתוך משקלם באוכלוסיה הכללית שמהווה כאמור רק 0.2%. אגב, רוב הזוכים היהודים זכו בפרס בתחומי הפיסיקה והרפואה. אין שום ספק בכך,כי עם בואו של השלום, מרבית האנרגיה ומיטב המוחות אצל הערבים והיהודים יתרכזו בקידום החינוך ובפתרונות שהינם לטובת איכות חיי האדם באשר הוא. נכון לא קל לעשות שלום ,הנושא טעון, האינטרסים מנוגדים, יש דברים שאסור לוותר עליהם והבעיות קשות מנשוא, אך השלום בוא יבוא, וככל שיקדם כן ייטב. עלינו לא לחשוש מתהליך השלום, ראוי ומוסכם כי כל הסכם שלום שיוצג ע"י המנהיגים יובא לאישור הצדדים במשאל עם, ראוי גם כי בהסדר מקדים לקראת השלום האמיתי, תיכלל תקופת הסתגלות ארוכה אפילו בת עשרות שנים, במסגרתה יתחייבו הצדדים בפיקוח המעצמות להפסקת ההסתה הערבית , ליחסי שכנות טובים, ולקיום פרויקטים כלכליים מפורטים ומשותפים בחקלאות, במלונאות, במסחר, בתעשייה, במדע, בחינוך ועוד. הפעילות המשותפת כמתואר לעיל תביא להתפוגגותה של האיבה ולתחילתו של עידן חדש – עידן השלום.

 

002 001

לאחר מכן קיבלתי מספר טלפונים ותגובות מהמשרדים הרלוונטיים. כתמצית התשובה שקיבלתי הינה :  כי הנושא העקרוני יטופל בהמשך בצינורות המקצועיים המתאימים.

על זה נאמר,  אשרי המאמין…….. למרות זאת אני מקווה, שיימצא האדם בעתיד, שיבין את החשיבות, למול הצטברות האנטישמיות ושנאת ישראל ויקדם את הנושא.

DSC_3629מצצ