סוף סוף לאחר עיכוב גדול, יצא לאור ספרי השני "דרך מילים ועדשה". הספר שמכיל 224 עמודים מושתת בעיקרו על צילומים בשחור לבן [ראו בהמשך גלריית צילומים חדשה המוקדשת לצילומי שחור לבן בלבד] ושירים.הביקורות על הספר, עד לשלב זה ברובן מעולות וחלקן אוהדות במובהק חלק מסוים, תוך המלצה בדיעבד לפיצול הספר לשניים.
כל מי שקרוב לנושא יודע, כי אם אינך "בן דודו" של עמוס עוז, הדפסת ספר בישראל [בוודאי ספר צילומים ושירה] טומנת בחובה הפסד וגודל ההפסד, מותנה בעיקר בהיקף ההפצה, כלומר הוצאת הספר קשורה לפנימיותו של האמן ויש שיגידו לנשמתו ורחוקה מאוד מכסף. עם זאת ככל שהספר נמכר יותר, כך הוא נחשף ליותר לאנשים וחשיפת החומרים מתוכו היא אחת מהמטרות הראשיות בהכנתו.
כמי שקוראים בלוג זה, תוכלו לרכוש את הספר ב– 65 שח במקום 108 שח מחירו הרגיל. לתיאום ניתן לפנות דרך הצור קשר או למייל keshet3@zahav.net.il אז אם אתם מעוניינים בספר מתנה ייחודי עבורכם אישית, או לאדם קרוב, ואם הבלוג הזה סייע לכם במשהו לאורך הדרך, תתקשרו – כדאי ומומלץ!
לגבי המשך הוצאת הבלוג, הדבר יעשה בתדירות נמוכה , כאשר במקביל אתחיל לעבוד על תערוכת צילומים ועל אתר חדש וזאת מהסיבה כי העלאת הבלוג לאוויר נעשית דרך גורם נוסף, עובדה שמוסיפה גם על מורכבות הנושא.
צילום – חידושים מהותיים בחברת ניקון.
בתחום הצילום בוודאי שמתם לב כי חברת ניקון יצאה עם 2 מצלמות ללא מראה FF
[מסגרת מלאה] Z7 ו– Z6 כולל 3 עדשות חדשות ולוח זמנים לעדשות נוספות. החברה גם פיתחה מתאם לעדשות הקודמות כל זאת כדי להמשיך ולהתחרות עם סוני שעד ההכרזה לפחות, הובילה בתחום זה ועם קנון שמיהרה להגיב במצלמה זהה משלה EOS R
האם מצלמות אלו מבשרות את תום עידן מצלמות הDSLR לדעתי ממש לא, עדיין ב2017 נמכרו יותר מצלמות רפלקס, ממצלמות ללא מראה, למרות שכל השוק מעוניין בהגברת איכות תוך הפחתת משקל ואכן ביטול מנגנון המראה מאפשר הקטנת משקל המצלמה, טרם נפתרו לגמרי מספר בעיות ומשקל העדשות החדשות אינו שונה מהותית מהרגיל ובכלל יש מצלמות DSLR קלות יותר מהמצלמות האמורות [למרות שטכנית הם ברמת ביניים ולא בטופ] .
כמהלך אסטרטגי ניקון שגתה פעמיים לעניות דעתי, ראשית בכך שהיא ביטלה את הקו של סדרה 1 [מצלמות קלילות ללא מראה על בסיס חיישן בגודל אינצ ועדשות קלות מאוד תואמות] ושנית, כניסתה כעת לתחום של מצלמות ללא מראה מקצועיות, מתבצעת באיחור רב.
עם זאת שלא יהיה ספק, המצלמות החדשות זוכות לביקוש עצום [במקביל לביקוש הגבוה ל D850] ויש בהם שיפורים וחידושים רבים, אשר על הנייר לפחות קורצים לאנשי מקצוע וחובבים רציניים.
אפרופו הקטנת משקל במקביל לאיכות גבוהה, אחד החידושים המבורכים שניקון יצאה לאחרונה לקראת תערוכת הפוטוקינה בתחום העדשות, הינה עדשת 500 ממ 5.6 F הבנויה עם טכנולוגית פרנל והקלה משמעותית ממתחרותיה [בדומה לעדשת ניקון 300 ממ F4 המשובחת והכוללת את אותה טכנולוגיה] עדשות אלו שהינן זולות יותר מהמקבילות הכבדות, 2500 ו-3600 דולר בהתאמה, תוך מתן איכות אופטית טובה ובמשקלן הנמוך [הכל יחסי, אבל בהשוואה לדגמים המקבילים מדובר בכחצי משקל] מהוות בשורה של ממש לצלמים וכפי שאפשר להעריך, העדשה החדשה תהפוך ללהיט.
ברור לכל, כי התחרות תמשך ואיתה יבואו החידושים שחלקם משמעותיים יותר [כמו צילום באיזו גבוה, מעל 5000 וללא רעש דיגיטלי] והכל יעשה, כדי שמספיק אנשים ימשיכו לצלם בציוד ייעודי ולא בסמרטפונים. – אני בעד !
יוזמה חדשה באנגליה שכדאי לאמץ בארץ.
כמי שלא נרתע מצילום תופעת הומלסים [ בתנאי שהצילום אינו פוגעני וכדי לעורר מודעות, בתקווה שעוד אדם יתנדב לעמותה ראויה] שמחתי לשמוע על יוזמה המונהגת באנגליה וכדאי לאמצה גם אצלנו. מדובר בהדרכת הומלסים לנגינה, שירה ואפילו מחול, כדי שבעזרת כישורים אלו יופיעו ברחוב [ומי יודע, אולי חלק קטן מתוכם יתגלגל גם לבמה מוסדית] ויוכלו גם להביא תועלת לעצמם ולציבור, מעבר לקיבוץ נדבות, גרידא.
כל מי שמצלם גם ברחוב, מודע לעניין הרב בקהל הצופה ומאזין להופעות בלתי פורמליות אלו, ברור כי מימוש רעיון זה גם אצלנו, יהווה תרומה חברתית, ממנה כולם רק ירוויחו .
דרושה רפורמה מהותית בתחום הסיעוד.
כתבתי פה בעבר על חלק מחברות הביטוח המערימות קשיים למבוטחי הסיעוד דווקא בזמן הקשה ביותר בחייהם, דבר התורם למעמסה קשה עד בלתי אפשרית, על משפחתו של האדם הסיעודי. בהמשך לכך מסתבר כי בארץ יש כרבע מיליון אנשים המוגדרים כסיעודיים [המספר הגבוה ביותר מבין מדינות ה– OECD יחסית לגודל האוכלוסיה] וכי מספר זה צפוי להעלות באופן מהותי בשנים הבאות, עם העלאת אחוז מספר האנשים הקשישים. כדוגמה בני 75 ומעלה במדינה, מונים כיום כ-412,000 בני אדם ומספר זה צפוי להכפיל את עצמו תוך 20 שנה.
לאור נתונים אלו ומצבו האקטוארי של ביטוח לאומי, נדרשת רפורמה מקיפה המוערכת בכ– 3 מיליארד שקלים שתאפשר גם לאנשים הנמצאים במצב סיעודי, חיים הולמים, מבלי להפוך לנטל כלכלי בלתי אפשרי על משפחותיהם.
מחשבות על מדיניות המובילה להסדר או להקפאת המצב.
מי שקורא את הבלוג מכיר את עמדתי לפיה ראש הממשלה נתניהו, הוא מוכשר וחכם באופן יוצא דופן והשאלה היא לגבי התנהלותו [ונעזוב כרגע את תיקי החקירה] האם התנהלותו הפוליטית שקוצרת הישגים בלתי מבוטלים בתקופתו של טראמפ, תוך התנהלות ביטחונית סבירה, אכן טובה לנו כישראלים ולאורך זמן.
קחו את מה שקורה בעזה. יש שם 2 מיליון אנשים, שרובם חיים בדלות מחפירה עם ביוב ברחובות, הפסקות מדי יום בחשמל ובמים, מערכת בריאות קורסת ועוד ועוד.
האם הם פצצה מתקתקת או פוטנציאל להסדר, כשהם רואים את האחריות למצב מתחלקת בין החמאס, הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל.
אולי הגיע הזמן להפריד בין בעיות ביטחון, לבין תנאי חיים לאוכלוסיה שאינה מעורבת.
אולי אם ממשלת ישראל תצא בקמפיין בעולם, כדי שמדינות עשירות ישקיעו במעט ברווחת התושבים בעזה , ישנו אלו את יחסם לישראל, כפי שמשפחות הפצועים הסורים שקיבלו פה טיפול עשו זאת.
מצד שני ניצבת הדרך של ממשל טראמפ, האמורה לקצץ משמעותית בתקציבי הסיוע לאונר"א וכיו"ב מוסדות, כדי ליצור לחץ על רקע מחסור וכאוס באוכלוסיה, שיובילו לחזרה לשולחן המו"מ וממנו להסדר מדיני.
מהצד נראה שנתניהו פשוט עוסק בהעברת זמן תוך ביסוס שלטונו, האם מדיניות כזו טובה לנו כעם לטווח ארוך, אני לא חושב ועם זאת במדינה דמוקרטית, הקלפי הוא שקובע ונראה כי מבחינה זו כל עוד אלו האישים העומדים בראש האופוזיציה וכל עוד בני גנץ ממשיך בישיבה על הגדר [דבר שכשלעצמו פוגע בסיכויו האלקטורלים, באם יחליט לבסוף להתמודד פוליטית ] , נתניהו יכול להיות רגוע.
רחפנים מסייעים בהצלת חיים.
כידוע הטכנולוגיה מקדמת את איכות החיים , כפי שהיא יכולה לפגוע בהם והכל תלוי בשימוש שנעשה בה.
שמחתי לשמוע, על פיתוח של חברה ישראלית, אשר חיברה לרחפנים מצופים אשר במגע עם המים מתנפחים ויכולים לסייע ואף להציל חיים של אדם בסכנת טביעה ובמצוקה.
פיתוח זה שכשירותו נבדקת כעת, יכול לשמש להעברת חומרים מצילי חיים לאנשים שנקלעו לצרה וקיים קושי המתבטא בזמן יקר, כדי להגיע אליהם.
כידוע תחום הרחפנים עבר מזמן את תחום האל חזור ולצד הסיכונים הקיימים בשימושם ע"י גורמים עוינים, קיים תחום כמעט בלתי מוגבל לשימושים חיוביים ונראה לי שלא מעט עוסקים בכך במדינת הסטרט אפ שכולנו מכירים.
ספר חדש לעיונכם.
מדי פעם יוצא לי להמליץ בפניכם, על ספר שתרומתו לבריאות הפיזית ו\או הנפשית נמצאת יעילה.
הפעם מדובר בספרה של ג’ו מרצ’נט [דוקטור לגנטיקה ולמיקרוביולוגיה רפואית] בעל השם המאוד מחייב… "רפאו את עצמכם" הכותבת מתארת בפרוטרוט [לעיתים רב מדי] את מסעותיה לחוקרים ולאנשים, אשר מיישמים שיטות אלטרנטיביות [ לרבות אפקט הפלצבו, המדיטציה, ההיפנוזה ועוד ] המוכיחות את ההשפעות החיוביות של הנפש על הגוף, עד כדי שיפור מדיד באיכות החיים של המטופלים ואף בהארכתם.
כעת תרשו לי לאחל שתהייה לכולנו שנה טובה ומאושרת [וגם אם אתם קוראים זאת לאחר החגים, הברכה תמיד במקום ובזמן] שנה בה יתגשמו המשאלות באופן מיטבי.
ולקראת סיום רשומה זאת נקנח בהאזנה לשיר. הרבה פעמים יוצא לנו לשמוע גרסאות כיסוי לשירים מקוריים, שאינם מכבדים את המקור, השיר הבא בהחלט מכבד ועושה לי באופן אישי טוב באוזן ובכלל, למרות שמוזיקה מזרחית אינה מהבחירות הראשונות שלי, השיר הזה יושב לי [כרגע לפחות] טוב ומקווה שגם אם אתם, עם מגוון העדפות מוזיקליות שונות , תאזינו ובכיף.
קרולינה – צל עץ תמר [מומלץ להגביר].