כתבת מיקס 4

על האיש והאגדה – אריק איינשטיין ז”ל.

מה כבר אפשר להגיד שלא נאמר על אריק איינשטיין, שהוא מזכיר את ארץ ישראל היפה והטובה, על הכישרון יוצא הדופן ששילב משחק, הומור ושירה, על משובות הנעורים והזיק שלא כבה בעיניים גם בשנים האחרונות, על האהבה לספורט ולסמל גם כשאתה אנדרדוג,

DSC_5674מ (Large)

על המארג העצום והבלתי נדלה כמעט של שירים יפיפיים שליוו ויילוו אותנו בתחנות חיינו.

על צניעות למול ראוותנות, על ביישנות למול מוחצנות, על חלק מנכסי צאן ברזל משיריה של אומה, שירים שנכנסים ללב ולא מתכהים עם השנים. על השפעת היחיד על הכלל, גם כשהוא לא בתפקידי משילות או טייקון פיננסי.

על העולם של היום, למול העולם של אז [שפתאום נראה לנו יותר יפה] על תה עם לימון למול וודקה פרימיום, על לייקים וירטואליים, לעומת צ’פחה או חיבוק ממשי ובכלל על הדרך…..

סע לאט הוא לא רק שיר על בטיחות בדרכים, הוא מבקש כמעט מפציר,לקחת את הכול יותר לאט, על תמהרו, תיהנו מהפשטות….מהדרך……

—————————————————————–

עוד משהוא על שירים שיעמדו במבחן הזמן ומשפט שאימצתי:

על שלמה ארצי [יבדל לחיים ארוכים] אין צורך להוסיף כתרים, שלמה מופיע ונהנה מתקשורת מצוינת ומאהבה גדולה שהקהל מרעיף עליו ובצדק רב.

באוסף האחרון שלו, שלמה ארצי ביצע יחד עם אריק איינשטיין שיר בשם “חוזרים הביתה” שלטעמי הוא הטוב באלבום. שלמה הוא גם אביו של בן ארצי שמושמע מעט מאוד.

אבל יש שיר אחד של בן ארצי שאני מאוד אוהב, אינני בקי במרבית המילים, אבל לקחתי משם את המשפט החוזר, שהולך ככה:

אני אפס, כל אחד הוא קצת אפס וכל אחד זקוק לאהבה.

מדי פעם אני מוצא את עצמי מאזין ברכב לשיר והוא עדיין מתחבר לי נכון.

DSC_1007צ (Large)

זהו כעת לדברים יותר שכלתניים, אבל לא פחות משפיעים או במילים אחרות :

זה מתחיל בנרות ריחניים ויכול להסתיים בקלפי [ דרוש מנהיג בנרות ].

אינני יודע באם הגברת נתניהו שתרשימי הזרימה של הסוויטות המבוקשות בבתי המלון והנחיותיה המדויקות שכיכבו בעיתונות, [מזמן שבעלה הייה ראש אופוזיציה ] היא העומדת מאחורי הדרישות הראוותניות והתקציבים מנקרי העיניים לאחזקת בתיהם. בכל מקרה קיימת כאן לטעמי, התנהגות נהנתנית , פסולה ומנותקת מהעם באופן מהותי.

ברור שהצניעות של מנהיגים מסוג בן גוריון ובגין לא תחזור, גם העולם השתנה לא מעט מאז, אבל זה לא מתחיל להסביר את הנתק בסגנון החיים הבזבזני, בין מרבית העם למנהיגו.

האמת גם אנחנו אשמים קצת , תסתכלו ימינה ושמאלה, אתם רואים מנהיגים בעלי שיעור קומה, משהוא אלטרנטיבי…… נקודה למחשבה.

———————————————————————————–

למרות זאת, בואו ננסה לחייך [חשוב – אתם יודעים, שכמות החיוכים והצחוק יורדת דרסטית עם הגיל.

ממאות ביום, בגיל הילדות ועד 3 עד 10 בלבד, בגיל הבגרות והלאה. מה זה אומר עלינו, לא דברים טובים במיוחד. רוצים לשפר: תחשפו לצחוק, להומור [גם הומור עצמי] , קומדיות, ובכלל חייכו הרבה, זה לא מתבזבז.

קבלו בדיחה בשקל תשעים [אפשר להגדיל] :

באי הכנס למיניות התכנסו לארוחת ערב במלון.

אחד הגברים עם צלחת מלאה, הסתובב ובמרפקו נתקל בחזיתה השופעת של אישה צעירה.

הגבר: יו… אני מה זה מצטער, אבל אני בטוח שאת תסלחי לי, באם הלב שלך רך, כמו החזה שלך.

האישה: תקשיב חמוד, מה שבטוח זה, שבאם המה שמו…שלך קשה כמו המרפק שלך , תמצא אותי עוד רבע שעה, בחדר 214 .

DSC_3447צ (Large)

נחמד,חייכנו, בואו נחזור לצילום: על חוקים בצילום ולמה חשוב להפר אותם.

באם עברת קורס צילום או תעברו קורס צילום, יתעכבו איתכם על מספר חוקים בסיסיים בצילום: לרבות : שמירה על קו אופק ישר, “איסור” על המרכוז, חוק השלישים, תוואי הולכת עין, עוגנים בצילום, חוק האלכסונים, פתיחה לימין או לשמאל בהתאם למבט\כיוון התנועה של הדמות ועוד.

כל החוקים האלו אמורים לתת לכם הנחיות כיצד להגיע לקומפוזיציה המנצחת.

קרי, לתמונה הטובה \היפה\המרשימה\המרגשת ביותר מהסיטואציה הנתונה.

כל זה יפה וטוב לשלב הראשון, לדוגמא בהרבה מקרים העברת הנושא מהמרכז לצד,

עושה טוב לתוצאה הסופית בתמונה.

אבל בשלב השני לאחר שאנחנו בקיאים בחוקים, צריך להבין, שלכל היותר היה צריך לקרוא להם: הנחיות מומלצות לתחילת הדרך בצילום.

וזאת מכיוון, שבאם אנחנו רוצים להתקדם, התמונות שלנו צריכות בהסתכלות בציר הזמן , להראות את ההתפתחות שלנו ו\או את הסגנון הייחודי שלנו ואז אין מקום לבלעדיות בחוקים. הצילום אינו משול לכביש, בו הקפדה על החוקים הכרחית, הצילום צריך להתאפיין גם ביצירתיות וככזו היא אינה מוציאה “שטנצים” של צילומים החוזרים על עצמם, אלא כאלה המאופיינים בייחוד,לפעמים בניגוד לכללים וכאלה הגורמים לצופה לפחות, לעכב את מבטו ולחזור אליהם בהמשך.

 

בכתבת מיקס מס’ 2 הובא ציטוט של אלברט איינשטיין, הציטוט הבא שלו, מובן לכל אחד מאיתנו, באם לא במילים לפחות בתחושה:

” שים ידך על תנור חם למשך דקה וזה יראה לך כשעה. שב ליד אישה יפה שעה וזה יראה לך כדקה. – זו יחסות.”

אנחנו [או מרביתנו] , תמיד משווים את הדברים לסביבתנו.

במפעל תעשייתי גדול, שילמו למהנדסים במשך שנים משכורת קבועה והכול היו מרוצים. לאחר מכן החליטו להעלות את השכר לכלל המהנדסים. חלקם קיבלו העלאה של 15% ולחלק הנוסף ניתנה העלאה של 25%. פה התחילו בעיות, שהתבטאו בחוסר שביעות רצון, מורת רוח, תלונות וכיו”ב.

כלומר ההסתכלות לא הייתה על כך שהשכר עלה ומצבו הספציפי של כל מהנדס השתפר, אלה מדוע, השכר עלה פחות מאשר אצל האחרים, כאשר עמדת הבסיס הייתה שווה.

גם על הנושא הזה ובהקשר לציטוט, כתבתי מספר מילים [שחלק יקראו להם שיר].

 

הכל יחסי ואולי לא

תגידו, שעה זה הרבה או מעט,

בהסתכלות ארוכה ,על זמן במרחב,

זה כל כך מעט,אפילו לא גרגר אבק.

אבל אם אתה תקוע בפקק,

ואתה מאחר לפגישה קובעת עם מנהל הבנק,

השעה הופכת ,למשהו די מהותי,כמעט.

וכשערב מגיע, ואתה עם יפיפייה צעירה ,יושב על הבר,

השעה מתקצרת להרף עין,

כאילו אין כבר מחר.

ובואו נסקור עוד דוגמאות, פשוטות,

כמה הכול שונה ולא רק בקצוות.

שמעתי חבר שאומר ,

ירדתי על סטייק 800 גרם

יכולתי לבלוס ,עוד חצי קילוגרם,

לשני 300 גרם בשר, זה מכביד והרבה,

ושלישי טבעוני, בכלל לא בקונטקסט הזה.

בשר ,זה שם מכובס לרצח חיות,

ואצלו זו לא רק סיסמא ,

פשוט “תנו לחיות לחיות”

ויש את הפרוות האמיתיות .שחלק מהנשים בהן מתהדרות,

ויש למולן זעקה , של לבשו תחליפים,

ויש ,בזבזני אנרגיה [או כסף] למול כאלה, שממש חוסכים,

ויש זוללי מתוק, ויש סוכרתיים,

ויש מכורים להימורים ויש גם קמצנים,DSC_0067מצ (Large)

ויש אפילו פורנוגרפיה בוטה,

שעוברת בשיוויון נפש אצל אחדים,

ויש פורנוגרפיה עדינה ,

שנתקלת בהתנגדות והתרסה אצל אחרים.

יש משהו שנראה טוב, ויש משהו שנראה רע,

אבל בעצם, מי קבע מיהו ,מה.

האם זה עניין של זווית הראייה?

או אולי אורכו השונה של סרגל המדידה?

הרי מים חיים זה דבר טוב ונפלא,

אבל באם תשתו ללא כל בקרה,

יהפכו המים לשתיית תרעלה.

ובפוליטיקה , שם העניין עוד יותר מסובך

כשזה אומר כולה שלי ומולו אחר אומר,

רק על גופתי.

אז נכון שיש ערכים מהותיים שאותם לא נפר

ועל קדושת החיים לא נוותר

ונכון שיש דברים קיצוניים בקצוות,

ואולי לא ממש כדאי שם להיות.

אבל איפה מתחיל הקצה, ובמה הוא תלוי?

בחינוך, במסורת, בתנאים משתנים,

באורחות המקום, בהסתכלות הצדדים,

אז זה קל להגיד “הכול יחסי”

ואיזון הוא מפתח לאושר אישי,

אבל איזון הוא דבר נורא פרטי,

ולא פחות מכך, “מאוזן” המצב היחסי.

אז כל אחד במקומו, עושה עבודה,DSC_0481מ (Large)

והוא מחליט בתוכו,

מה זה טוב, מה זה רע.

מה מתאים עבורי וממש לא מתאים עבורך

ואולי זה נכון רק לאותה נקודה

ולא כך יהיה בשנה הבאה,

והכול כמעט קביל, והכול כמעט הגיוני,

רק שנדע, שאין פה פתרון אחד-

המוני ופסקני.

ואולי בכל זאת הכול יחסי…..

בהתייחס עבורך, או בהתייחס עבורי…

 

סערה במזג האוויר או גם המחדל מרחף באוויר.

הסערה במחצית דצמבר 2013, הייתה חזקה מהותית ממה שהורגלנו אליו. התוצאה תושבים [בהם קשישים, חולים ותינוקות] ששוהים ארבע ימים ללא חשמל ובתנאים ממש קשים, ישובים נצורים ללא אספקה טרייה , מאות מכוניות תקועות, אלפי עצים שקרסו, צירים שנחסמו ואתה רק מקווה, שלעולם לא נעמוד בפני תופעות קשות יותר, גם מבחינת פגעי הטבע וגם מהמציאות הביטחונית הסובבת אותנו.

האם הטיפול היה רשלני, האם נערכו כמו שצריך, האם היה פה מחדל ?

ברור שהיו ליקויים, בטוח שצריך להפיק לקחים ומבקר המדינה כבר הודיע שיכנס לעובי הקורה.

הייתי קרוב יחסית לירושלים, החלפתי את המכונית באוטובוס ולקחתי בזמן מאוד מצומצם מספר תמונות לפני שהכול מפשיר.

 

————————————————————————————