אני חוזר לכתוב בבלוג אחרי הפסקה די ארוכה, תוך שאני מתלבט, האם זו הדרך היעילה כדי להגיע למספר הרבה יותר גדול של קוראים [מעבר לאלפים בודדים]. אחזור לנושא בסיום רשומה זו, כעת אני מבקש להסב את תשומת לבכם לדו"ח חמור שהוכן עבור האו"ם, לפיו:
“18.5 מיליון אמריקאים חיים על פחות מ-2 דולר ליום, עם שיניים רקובות, תולעים בקיבה, ביוב זורם ברחובות ושום סיכויי לצאת מהבוץ.”
אם זה לא נתון מטריד, קבלו את הצד השני של המשוואה ובו ממצא ממש מטורף, לפיו:
ההון של 42 האנשים הכי עשירים בעולם, שווה לכמות הכסף שיש ל- 3.7 מיליארד בני אדם העניים בעולם.
אתם הבנתם את המספרים האלה, כי אני עוד מעכל אותם …
מהדו"חות הבלתי נתפסים האלה, הזה בואו נחזור למה שקורה בארץ, ארץ זבת חלב ודבש – תלוי למי …?, לפי דו"ח מרכז אדווה, שיעור העוני בקרב עובדים ועובדות בישראל רק גדל.
כדי להבין קו העוני מדבר על הכנסה של 3,260 ש"ח ליחיד או 5,216 ש"ח לזוג . זה עוני מרוד, גם אם הקו היה עומד על 1000 ש"ח יותר.
מעריכים שתופעת העוני בישראל חלה על כ – 20% מהאנשים, זהו מספר בלתי סביר והגבוה ביותר במדינות ה- OECD, אבל זאת לא כל התמונה, הפערים הם שיוצרים את פוטנציאל הפיצוץ והם הולכים וגדלים. הולכת ומתבססת ההערכה, כי ללא תוכנית מחיר למשתכן [שאינה נקייה משגיאות] המחאה החברתית הייתה גולשת לרחוב והופכת לנחשול מאיים. עם זאת ובכל מקרה, לא נעשה מספיק, והפרשות הקשורות בראש הממשלה, ביחד עם החדשות הביטחוניות, מהוות כיסוי דק המסתיר לעת עתה מהעין הציבורית את הבעיות הקשות והמובנות של כרבע [גם מי שמעט מעל הקו שנקבע שרירותית הינו עני בפועל] מכלל האזרחים, בחיי היום יום.
עוד על הסכנות בבתי החולים ובתי מחסה לקשישים.
בזמן האחרון מופיעים תשדירים על הזיהומים בבתי החולים הגובים את חייהם של כ- 6000 ישראלים מדי שנה. כלומר במקום בו צריכים לדאוג בצורה מרבית לבריאות, מקפחים את חייהם מדי שנה כ-6000 איש ולא כתוצאה ממחלתם.
זהו נתון מזעזע [פי 15 לערך מכמות ההרוגים השנתית בתאונות דרכים] שהיה צריך להביא כבר בשנה הראשונה לפרסום הנתונים, להתפטרותו של השר הממונה. אבל בישראל ובשיקולי הקואליציה אין סיכוי שדבר כזה יקרה. אז מה עושים האחראים למצב, מניחים לפתחנו עלי תאנה בדמות תשדירים, המסבירים כי על האנשים הנמצאים בבתי החולים, לבקש מהצוות הרפואי והמנהלתי לשמור על היגיינה. באמת, ממש פתרון פלא למצב, בדיוק כשהם במצב בריאותי קשה ויתכן כי הערות מסוג זה אף יפגעו בשירות הרפואי שיקבלו, אלו ההמלצות של משרד הבריאות כדי למגר ו\או להפחית דרסטית את התופעה.
משרד הבריאות לא מטפל בצורה משמעותית במחסור ברופאים, באחיות ,בעובדי ניקיון וכיו"ב. הוא גם לא מטיל קנסות על בתי חולים שצוותים בתוכם אינם שומרים על הניקיון והסטריליות, במשרד הבריאות גם לא מציינים לשבח ומתמרצים את הטובים שכן מקפידים [דירוג בתי החולים כפי שנעשה לאחרונה הוא צעד בכיוון הנכון], הם לא מקיימים מספיק הדרכות וימי עיון לצוותי רפואה, אחזקה ומנהלה ולא מתקציבים את הנושא כמתבקש מהיקף הבעיה וכמצופה מהגורם המקצועי שתפקידו לשמור על בריאות האזרחים.
אומרים שאם שר התחבורה היה נוסע שבוע לעבודה ברכב פרטי כאחד האדם, הפתרונות התחבורתיים היו הרבה יותר יעילים, אז אני לא מציע חס וחלילה שתהיו חולים ותמתינו בחדרי המיון כאחד האדם, אבל מ"מ שר הבריאות, שר האוצר וראש הממשלה אתם מחויבים לטפל בנושא בעדיפות עליונה , כי אין דבר חשוב יותר מהצלת חיים, במיוחד כשזה בידכם והמחדל זועק לשמיים.
יש מעט מאוד דברים שמעצבנים אותי כמו התעללות בקשישים [ובכלל חסרי ישע] .
התחקירים האחרונים שהראו כיצד מסממים קשישים על ידי תרופות במינונים מופרזים ואיך מתעללים בהם גם פיזית בבתי אבות\ בתי מחסה מסוימים עברו את כל הגבולות של מעשי נבלה.
נכון שישראל אינה שוויץ ואנחנו חיים בסביבה עוינת, עם לא מעט סכנות בתחום הביטחון, אבל בנושא זה דווקא הדברים מטופלים והמשימה של הגנה על גבולות הארץ ואזרחיה, נמצאת בידיים טובות. מהצד השני של המשוואה, בתחום איכות החיים של המגזרים החלשים, פשוט קטסטרופה! להיות אזרח במדינה ללא אמצעים כלכליים נאותים ובעיקר כשמדובר על קשישים, זוהי גזרה שטומנת בחובה חיים מרים וקשים, עד כדי התאכזרות.
שוב, נבחרנו בממשלה, אלופים בדיבורים, אבל בתכל’ס זוהי שערוריה ופשיטת רגל מוסרית וערכית. לא צריך להיות גאון כדי לשים את האצבע על הסיבה למחסור בכח אדם סיעודי ותחזוקתי במוסדות, כל עוד זה התשלום, איך אפשר לצפות שיגיעו אנשים טובים או לפחות סבירים, מבחינת ההתאמה לתפקיד והיחס לקשישים.
שוב אותה שלישיה, שר הבריאות בפועל, שר האוצר וראש הממשלה עד מתי תטמנו את הראש
בחול ?
אין שום סיבה שאינה מאפשרת לכם להעביר תקציב מתאים [שאגב אינו בשמיים והוא עדיף פי כמה על השקעה בסבסוד והוזלת צריכה, כזאת או אחרת] כדי שיהיה מספיק כח אדם איכותי שיטפל בהורינו או בסבים ובסבתות שלנו. אנשים אלו שזעקתם האילמת אינה נשמעת ואינם מהווים כח לחץ פוליטי, הם החוליה החלשה בחברה שלנו. התעלמות שלטונית מהנושא טומנת בחובה סכנות רחבות לחוסננו המוסרי , מעבר לפגיעה האכזרית באותם אנשים קשישים וחסרי ישע.
הערה: לאחרונה התבשרנו על החלטה להתקנת מצלמות גלויות בבתי מחסה לקשישים זהו צעד בכיוון הנכון, אך כל עוד לא יטופל נושא כח האדם כרפורמה ממשית בתחום, הבעיה בכללותה לא תבוא על פתרונה.
לא יודע מתי אתם קוראים כתבה זו כי קיים מרווח זמן בין העברת החומר על ידי לבין העלאתו לרשת, בכל מקרה פרשיות ראש הממשלה נתניהו אופפות את סדר היום הציבורי ומן הסתם ילוו אותנו עוד זמן רב.
בזמנו הצהרתי כי לא הצבעתי עבורו, אבל על יכולותיו הגבוהות אין עוררין ואם זה היה תלוי בי הוא היה מקבל מינוי להיות שר החוץ שלנו, לכהונה בלתי מוגבלת.
אז איך בדיוק אשף התקשורת הופל, על זה עוד ידובר ומקרי שוחד [אם יוכחו] בחלונות הגבוהים אינם חדשים, גם הזחיחות של זה שנהנה ממנעמי השלטון והכח זמן רב ידועה, אבל ופה האבל הגדול… מה קורה ביום שאחרי.
יהיו שיגידו, שבתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף. אבל אנחנו חיים במדינה בה האיומים במישור הביטחוני הופכים לקשים ומורכבים יותר, אז איך לכל הרוחות לא מטפחים כאן אדם או שניים שיהיו ממלאי מקום לראש הממשלה המכהן ואני לא מדבר על מחליף לשם הפרוטוקול לנסיעה של שבוע לחו"ל, אלה על תהליך מסודר שיאפשר בחירת ראש ממשלה חדש עם כישורים וניסיון במקרה הצורך, בדיוק כמו שיש מספר מועמדים ראויים למשרת הרמטכל.
אין הכוונה כמובן לשנות במשהו את ההליך הדמוקרטי וברור שאם מפלגה אחרת תנצח בבחירות אז העומד בראשה יהפוך לראש הממשלה, אבל בעת הזאת איני רואה את אבי גבאי ויאיר לפיד מבצעים מהפך [לעניות דעתי, אין להם מספיק כישורים ורקע ביטחוני כדי לכהן כראשי ממשלה] ולצערנו או לא, בהנחה שלא יהיו שינויים דרמטיים בזירה הפוליטית, הליכוד הוא שירכיב את הממשלה הבאה והייתי שמח באם בראשו תעמוד אישיות בעלת יכולות ניסיון והכשרה ואם תרצו דוגמה מוחשית מדוע זה חשוב, תחשבו על מר ישראל כץ כראש ממשלה. אני לא יודע מה איתכם, אבל אישית במקרה כזה, הייתי ישן פחות טוב.
לאור האמור יש להקטין לדעתי את תקופת הצינון ,המונעת 3 שנים לפחות, מאנשי צבא להיכנס לפעילות פוליטית [בפועל זה אגב הרבה יותר, בגלל מועדי הבחירות] ולהעמידה על שנה, מתוך הנחה כי הגדלת המועמדים הפוטנציאלים לצמרת השלטון, עדיפה תמיד לעם ישראל.
כמה מילים על תזונה והמלצה על ספר בנושא בריאות.
בוא נניח שישנם כמה צדיקים בקרבנו שרוצים להפוך את תזונתם הנוכחית, לתזונה הבריאה ביותר האפשרית, ההחלטה חיובית ולגיטימית, אבל הביצוע כרוך בבחירה בין אופציות שאינן חד משמעיות [מהצד חלקן נראות מלאות במהמורות] ושלא בהכרח מביאות למטרה הנכספת.
פירמידת המזון משתנה, מחקרים באים והולכים ובצמוד להם המסקנות משתנות והכל תקף רק עד למחקר הבא.
הבעיה היא שכל מחקר מגובה במומחים, הסותרים את המומחים הקודמים וכך יכולים לדור בכפיפה אחת מומחים המשבחים את התזונה צמחונית למול מומחים הקוטלים אותה וממליצים על תזונת הפליאו [המדגישה את חשיבות הבשר לרבות שומן רווי שהינו מוקצה לפי מחקרים\שיטות אחרות] וכך גם חסידי מזון נא לבין נאמני שיטת קינגסטון ו\או דיאטת DASH ועוד ועוד.
קחו לדוגמה את מחקר סין אשר אומץ בחום על ידי ארגוני הצמחוניים והטבעוניים ובהמשך נטען שנמצאו בו תקלות רבות לרבות מסקנות סטטיסטיות שגויות. אם כן למי להאמין ?
גם בנושא תוספי המזון [ויטמינים, מינרלים וכיו"ב] הדעות חלוקות, בין המומחים הדוגלים בצריכה מושכלת למול אלו הממליצים על צריכה מוגברת ועד לאלו אשר בעד הימנעות מוחלטת.
אפילו בדבר בסיסי, כמו כמות המים המומלצת לשתייה, תמצאו דעות שונות [מבוססות מחקר כמובן] בין שתית מים רק כשאתה צמא ועבור ל8 ועד אפילו 12 כוסות ביום [תלוי פעילות].
בקיצור, כנראה שהסבתות שאמרו שנאכל הכל, אבל במידה, לא טעו בענק, אבל לפי איזו מידה….
גם הקלישאות של להקשיב לגוף… יש בהם מן האמת, אבל מה לעשות שרמת הקשב האישית משתנה מאדם לאדם ועוד לא דיברנו על האינטרסים הכלכליים של ארגוני המגדלים וקבוצות הלחץ המשפיעים לכאן ולכאן בהתאם לצד עליו מרוחה החמאה.
אפרופו חמאה המרוחה על לחם, בזמנו הספר "בטן של חיטה" שנכתב ע"י ד"ר ויליאם דיוויס המליץ להתרחק כמו מאש מחיטה [לרבות מלאה] ותוצריה לא רק לרגישים לגלוטן ולחולי צליאק, אלה לכולם. אותו רופא ידוע שם, המליץ להפחית גם בדגנים אחרים ובכל המאכלים המתוקים [נשמע הגיוני על פניו] .
מאז פורסמו ההמלצות בספרו, עברו 5 שנים ובהם שוק הלחמים השתנה והתרחב, אבל אם תחפשו היטב תמצאו את החיטה ביותר מ90% מהלחמים בשוק.לצערנו בזמן שחלף, במשרד הבריאות לא הגיעו להישגים בנושא הליבה, לרבות בקיצור התורים בחדרי המיון, במחסור הכרוני ברופאים וצוות משלים, בהיגיינה הירודה בבתי החולים ועוד , אבל לעומת זאת הם כן הכריזו על תוכנית המדבקות … שוב דוגמה לדעתי, לסדר עדיפויות לקוי ובזבוז זמן. כקוריוז, נזכרתי בהמלצות של חברת אסם על תזונה בריאה [תנחשו על מה נציגיה ממליצים…] המתפרסמות על עמודים שלמים, בשיתוף העיתון של המדינה.
כלומר האינטרסים הכלכליים עדיין נמצאים חזק בתמונה, החתול אותו חתול והשמנת אותה שמנת, גם אם קצת הופחתו האחוזים. אז כן, לכם נשאר " רק " לברר איזו שיטת תזונה מתאימה לכם ומהם המזונות שכדאי לכם לצרוך וכמה , כי הנחיות מדעיות חד משמעיות , מוסמכות וברורות, לא תקבלו [מעבר לניסוחים כללים, שכנראה גם בהם יחולו שינויים].
הערה: אין באמור לעיל משום המלצה לעבור לג’אנק פוד להיפך. ולמרות השיטות השונות היוצרות בלבול, עדיין מוסכם כדוגמה, על הצורך בהפחתה דרסטית בסוכרים וכי ירקות ואגוזים [לא קלויים] טובים לבריאות.
אז אם אתם בעניין של בריאות ובעיקר אם עברתם את גיל 50, ממליץ לכם לקרוא את ספרו ד"ר אלכסנדר ארדיטי "רפואת אנטי אייג’ינג" . מדוע? כי ראשית מדובר ברופא שלפני 18 שנה בגיל 62 , היה בבעיות בריאות חמורות וכל הטיפולים המקובלים לא עזרו ואף החריפו את מצבו, לכדי סכנת חיים. ארדיטי חקר את מדע הרפואה הפונקציונלית ותוך כדי כך יישם על עצמו את הדברים שהביאו לנסיגת המחלות ובריאות מיטבית. מעבר לכך, העצות בספר נשענות על סיפורי מקרה אמיתיים ובדיקות מעבדה ואינן נסמכות על הרגשה בלבד. בקיצור ולעניין, הספר מומלץ!.
טו… טו… טו… הנה באה הרכבת.
כידוע הכבישים בארץ פנויים רוב היממה ויש להם שוליים רחבים בהם רכבי החירום יכולים להשתמש מבלי להיתקע בפקקים, הרכבות פרוסות מדן ועד אילת ללא תקלות, כולל רכבות תחתיות והיציאה לעבודה וחזרה הביתה בתחבורה ציבורית וברכב פרטי, מתנהלת במהירות ויעילות… מה לא ככה, הכל הפוך… באמת…אז ממה נראה לי שר התחבורה מדושן מעונג ? אולי מדחיית הקו המהיר לירושלים בעוד חצי שנה [בזמנו דיווחנו על סדקים ומים מחלחלים באותן מנהרות ] אינני יודע, אבל אם לא נסעתם כמוני ברכבת שאינה מצליחה לטפס לירושלים ומתדרדרת לאחור ,כשנהג הקטר אחוז אמוק רץ לקצה השני, כדי לאחוז בהגה המתאים, אינכם מבינים באיזו שערורייה מדובר. סתם עניין פעוט של רכישת קטרים בהון עתק שלא מתאימים לתוואי הדרך. האם מישהו ממקבלי ההחלטות שילם על כך חוץ מהאזרחים, ברור שלא!
עוד בקטנה בהקשר לנפלאות התכנון ברכבת, כל פעם שאני נוסע בשדרות משה דיין בראשל"צ וחולף על פני תחנת הרכבת הממוקמת משני צדדיו של הכביש אני עד למחזה יום יומי של מכוניות רבות שחונות באדום לבן ובמסלולי הנסיעה, על מנת להוריד ולאסוף נוסעים מהתחנה. למה ?, כי אף גאון לא תכנן מפרצי חניה צמודים לתחנה ובכך לא העריך כי המקום יהווה פוטנציאל קבוע לתאונות. מה עושים לוקחים אוויר ונוסעים בזהירות ולאט, בתקווה שפעם ובקרוב, יתקנו את המחדל.
עדכונים מתחום הצילום.
במדור עולם הצילום נוספו 2 כתבות המלוות בתמונות:
1. התערוכה הישראלית לצילומי עיתונות [עדות מקומית].
2. צילום סובייטי.
ייתכן ובעקבות הסיקור התמציתי תרצו לבקר בתערוכות המתקיימות בתל אביב, בהחלט מומלץ.
בגלריה הראשית בבלוג, נוספים בדרך קבע מספר רב של צילומים. צילומים בודדים נוספים תמצאו גם בגלריות הנוספות ואתם כמובן מוזמנים בזמנכם הפנוי, לצפות ולהתרשם.
אומנם חלפו מספר חודשים מאז השקתם, אבל או אפשר שלא להזכיר את המצלמות : ניקון 850 ופוגי GFX50.
הפוגי היא מצלמה ראשונה ללא מראה בפורמט בינוני [פורמט הגדול יותר מפורמט הFF ומאפשר הגדלות ענק באיכות ופירוט נפלאים] מצלמה ברמה מאוד גבוהה, המדגישה את יכולות החברה וכל זאת בגוף קל משקל יחסית [825 גרם בלבד]. מחירה של המצלמה אינו זול כמובן והיא מוצעת במחיר התחלתי של 25,000 ש"ח אבל לצלמים מקצועיים היא בהחלט מהווה בשורה.
[מכיוון שקוראי הבלוג ברובם הגדול אינם מצלמים בפורמט זה, לא צורף כאן דו"ח המבחן שלה].
הניקון D850 הינה מצלמה פורצת דרך מבחינה של ניקון ובה חיישן צילום עם 47 מגה פיקסל בפורמטFX ובהארה אחורית, הקולטת אור בצורה יעילה יותר ועם תחום דינמי יוצא דופן באיכותו. למצלמה יש ביקוש רב ובתחילה היו בעיות אספקה מרובות . מסתובב ברשת סיפור שלכאורה הרבה מהחיישנים המיוצרים בארץ [towerjazz] נפסלים על ידי ניקון ליצור סדרתי ומכאן העיכוב, אבל אין לכך שום אישור בפועל. בכל מקרה המצלמה ויעידו משתמשיה, מעולה. לראיה המצלמה קיבלה לראשונה את הציון 100 מהאתר הנחשב DXO ובנוסף בקישור הבא תוכלו לקרוא מבחן מפורט ומקצועי של ה-DP Review על המצלמה. https://www.dpreview.com/reviews/nikon-d850
כאמור הרשת מלאה בדוחות על הניקון850 ובכל זאת, כתבו לי באם תרצו בדו"ח בעברית והוא יצורף בהמשך לבלוג.
לקראת חגיגות ה-70 למדינה, מפנה את תשומת ליבנו, לשכת העיתונות הממשלתית לאוסף התצלומים הלאומי, המשלב צילומים חלקם ייחודיים, מטרום הקמת המדינה ועד ימינו אלו. שווה צפייה.
עוד על הספר ועל הפרויקט במימונה.
בעבר כתבתי על הדחייה בהורדה לדפוס של ספרי החדש "דרך מילים ועדשה" הסברתי שהדבר נובע מהתקשרות [אשר בדיעבד התגלתה כבעייתית] עם מעצב גרפי [דווקא מוכשר ונחמד] שלא עמד בלוח הזמנים, דבר שתרם לשינויים ותוספות, שהוסיפו לדחייה ועקב העומס הרב אצלו, עבודת ההכנה לדפוס של הספר טרם הסתיימה.
כעת קיבלתי החלטה לפיה, אם הספר לא יהיה מוכן לדפוס תוך חודש מפרסום כתבה זו, אטפל בהעברת החומר לסטודיו אחר לגרפיקה, למרות ההפסד הכספי הכרוך בכך.
כל זה כדי לספר לכם כי בכוונתי להעלות את פרויקט הכנת הספר ל- “מימונה" שהינו אתר לגיוס המונים, אם תרצו אשמח אם תכנסו לאתר מימונה [לפי שם הספר "דרך מילים ועדשה" או לפי הקישור שיצורף מ- 15 מרץ 2018 ותקראו על המתנות האטרקטיביות לדעתי, בתמורה להיותכם חלק במיזם.
כעת סוד ואבל תספרו לאף אחד, בכוונתי להוציא את הספר לאור גם באם לא יתקבל שקל אחד מפרויקט גיוס ההמונים . נקודה!. עם זאת וכאן אני מגיע להתלבטות שהוזכרה בתחילת הרשומה והיא, האם להמשיך ולכתוב בבלוג, או לעבור לאפיק אחר כדי להגיע לקהל רב יותר. נראה לי הגיוני וטבעי שהשתתפות יותר משמעותית מצידכם במיזם זה להוצאת הספר, תגביר את המוטיבציה להמשיך ולכתוב בבלוג, בלי קשר לחלופה אחרת. [לכן ממליץ שוב להיכנס ולקרוא על המתנות השוות בעניין. השתדלתי שגם לכם יהיה כדאי לקחת חלק בנושא]
להדגיש כי בכל מקרה, אמשיך להיענות לפניותיכם לגבי המלצות על ציוד צילום, הדרכת צילום אישית וכיו"ב.
לקראת סיום רשומה זו, משהו בתמצית על פעילות מחוץ לאזור הנוחות והעזה.
אני זוכר היטב את הכתובת שקידמה אותנו כצוערים צעירים בשערי בה"ד 1 והיא: המעז מנצח!
גרייס הופר בציטוט הבא, נותן עוד זווית לנושא:
ספינות בנמל הן בטוחות, אך לא לשם כך נבנו ספינות.
——————————————————————————————————————-
נסיים רשומה זו עם שיר של זמר מיוחד ויוצר בחסד עליון – ארקדי דוכין , שקולו פחות נשמע לאחרונה בגלי האתר. בחרתי עבורכם בשיר שלדעתי אינכם מכירים [הבלדה על אלישע ונלי] , ארקדי כתב שהוא מאוד אוהב את השיר והקהל לצערו הרבה פחות. בעיניי יש כאן ביצוע מיוחד [למרות כמה מילים שנויות במחלוקת] הממחיש גם את יכולתו הגבוהה של דוכין , לספר סיפור בשירה. מקווה שתיהנו.