סוף סוף לאחר עיכוב גדול, יצא לאור ספרי השני "דרך מילים ועדשה". הספר שמכיל 224 עמודים מושתת בעיקרו על צילומים בשחור לבן [ראו בהמשך גלריית צילומים חדשה המוקדשת לצילומי שחור לבן בלבד] ושירים.הביקורות על הספר, עד לשלב זה ברובן מעולות וחלקן אוהדות במובהק חלק מסוים, תוך המלצה בדיעבד לפיצול הספר לשניים.

כל מי שקרוב לנושא יודע, כי אם אינך "בן דודו" של עמוס עוז, הדפסת ספר בישראל [בוודאי ספר צילומים ושירה] טומנת בחובה הפסד וגודל ההפסד, מותנה בעיקר בהיקף ההפצה, כלומר הוצאת הספר קשורה לפנימיותו של האמן ויש שיגידו לנשמתו ורחוקה מאוד מכסף. עם זאת ככל שהספר נמכר יותר, כך הוא נחשף ליותר לאנשים וחשיפת החומרים מתוכו היא אחת מהמטרות הראשיות בהכנתו.

כמי שקוראים בלוג זה, תוכלו לרכוש את הספר ב– 65 שח במקום 108 שח מחירו הרגיל. לתיאום ניתן לפנות דרך הצור קשר או למייל keshet3@zahav.net.il אז אם אתם מעוניינים בספר מתנה ייחודי עבורכם אישית, או לאדם קרוב, ואם הבלוג הזה סייע לכם במשהו לאורך הדרך, תתקשרו – כדאי ומומלץ!

לגבי המשך הוצאת הבלוג, הדבר יעשה בתדירות נמוכה , כאשר במקביל אתחיל לעבוד על תערוכת צילומים ועל אתר חדש וזאת מהסיבה כי העלאת הבלוג לאוויר נעשית דרך גורם נוסף, עובדה שמוסיפה גם על מורכבות הנושא.

צילום – חידושים מהותיים בחברת ניקון.

בתחום הצילום בוודאי שמתם לב כי חברת ניקון יצאה עם 2 מצלמות ללא מראה FF
[מסגרת מלאה] Z7 ו– Z6 כולל 3 עדשות חדשות ולוח זמנים לעדשות נוספות. החברה גם פיתחה מתאם לעדשות הקודמות כל זאת כדי להמשיך ולהתחרות עם סוני שעד ההכרזה לפחות, הובילה בתחום זה ועם קנון שמיהרה להגיב במצלמה זהה משלה EOS R

האם מצלמות אלו מבשרות את תום עידן מצלמות הDSLR לדעתי ממש לא, עדיין ב2017 נמכרו יותר מצלמות רפלקס, ממצלמות ללא מראה, למרות שכל השוק מעוניין בהגברת איכות תוך הפחתת משקל ואכן ביטול מנגנון המראה מאפשר הקטנת משקל המצלמה, טרם נפתרו לגמרי מספר בעיות ומשקל העדשות החדשות אינו שונה מהותית מהרגיל ובכלל יש מצלמות DSLR קלות יותר מהמצלמות האמורות [למרות שטכנית הם ברמת ביניים ולא בטופ] .

כמהלך אסטרטגי ניקון שגתה פעמיים לעניות דעתי, ראשית בכך שהיא ביטלה את הקו של סדרה 1 [מצלמות קלילות ללא מראה על בסיס חיישן בגודל אינצ ועדשות קלות מאוד תואמות] ושנית, כניסתה כעת לתחום של מצלמות ללא מראה מקצועיות, מתבצעת באיחור רב.

עם זאת שלא יהיה ספק, המצלמות החדשות זוכות לביקוש עצום [במקביל לביקוש הגבוה ל D850] ויש בהם שיפורים וחידושים רבים, אשר על הנייר לפחות קורצים לאנשי מקצוע וחובבים רציניים.

אפרופו הקטנת משקל במקביל לאיכות גבוהה, אחד החידושים המבורכים שניקון יצאה לאחרונה לקראת תערוכת הפוטוקינה בתחום העדשות, הינה עדשת 500 ממ 5.6 F הבנויה עם טכנולוגית פרנל והקלה משמעותית ממתחרותיה [בדומה לעדשת ניקון 300 ממ F4 המשובחת והכוללת את אותה טכנולוגיה] עדשות אלו שהינן זולות יותר מהמקבילות הכבדות, 2500 ו-3600 דולר בהתאמה, תוך מתן איכות אופטית טובה ובמשקלן הנמוך [הכל יחסי, אבל בהשוואה לדגמים המקבילים מדובר בכחצי משקל] מהוות בשורה של ממש לצלמים וכפי שאפשר להעריך, העדשה החדשה תהפוך ללהיט.

ברור לכל, כי התחרות תמשך ואיתה יבואו החידושים שחלקם משמעותיים יותר [כמו צילום באיזו גבוה, מעל 5000 וללא רעש דיגיטלי] והכל יעשה, כדי שמספיק אנשים ימשיכו לצלם בציוד ייעודי ולא בסמרטפונים. – אני בעד !

יוזמה חדשה באנגליה שכדאי לאמץ בארץ.

כמי שלא נרתע מצילום תופעת הומלסים [ בתנאי שהצילום אינו פוגעני וכדי לעורר מודעות, בתקווה שעוד אדם יתנדב לעמותה ראויה] שמחתי לשמוע על יוזמה המונהגת באנגליה וכדאי לאמצה גם אצלנו. מדובר בהדרכת הומלסים לנגינה, שירה ואפילו מחול, כדי שבעזרת כישורים אלו יופיעו ברחוב [ומי יודע, אולי חלק קטן מתוכם יתגלגל גם לבמה מוסדית] ויוכלו גם להביא תועלת לעצמם ולציבור, מעבר לקיבוץ נדבות, גרידא.

כל מי שמצלם גם ברחוב, מודע לעניין הרב בקהל הצופה ומאזין להופעות בלתי פורמליות אלו, ברור כי מימוש רעיון זה גם אצלנו, יהווה תרומה חברתית, ממנה כולם רק ירוויחו .

דרושה רפורמה מהותית בתחום הסיעוד.

כתבתי פה בעבר על חלק מחברות הביטוח המערימות קשיים למבוטחי הסיעוד דווקא בזמן הקשה ביותר בחייהם, דבר התורם למעמסה קשה עד בלתי אפשרית, על משפחתו של האדם הסיעודי. בהמשך לכך מסתבר כי בארץ יש כרבע מיליון אנשים המוגדרים כסיעודיים [המספר הגבוה ביותר מבין מדינות ה– OECD יחסית לגודל האוכלוסיה] וכי מספר זה צפוי להעלות באופן מהותי בשנים הבאות, עם העלאת אחוז מספר האנשים הקשישים. כדוגמה בני 75 ומעלה במדינה, מונים כיום כ-412,000 בני אדם ומספר זה צפוי להכפיל את עצמו תוך 20 שנה.

לאור נתונים אלו ומצבו האקטוארי של ביטוח לאומי, נדרשת רפורמה מקיפה המוערכת בכ– 3 מיליארד שקלים שתאפשר גם לאנשים הנמצאים במצב סיעודי, חיים הולמים, מבלי להפוך לנטל כלכלי בלתי אפשרי על משפחותיהם.

מחשבות על מדיניות המובילה להסדר או להקפאת המצב.
מי שקורא את הבלוג מכיר את עמדתי לפיה ראש הממשלה נתניהו, הוא מוכשר וחכם באופן יוצא דופן והשאלה היא לגבי התנהלותו [ונעזוב כרגע את תיקי החקירה] האם התנהלותו הפוליטית שקוצרת הישגים בלתי מבוטלים בתקופתו של טראמפ, תוך התנהלות ביטחונית סבירה, אכן טובה לנו כישראלים ולאורך זמן.

קחו את מה שקורה בעזה. יש שם 2 מיליון אנשים, שרובם חיים בדלות מחפירה עם ביוב ברחובות, הפסקות מדי יום בחשמל ובמים, מערכת בריאות קורסת ועוד ועוד.

האם הם פצצה מתקתקת או פוטנציאל להסדר, כשהם רואים את האחריות למצב מתחלקת בין החמאס, הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל.

אולי הגיע הזמן להפריד בין בעיות ביטחון, לבין תנאי חיים לאוכלוסיה שאינה מעורבת.

אולי אם ממשלת ישראל תצא בקמפיין בעולם, כדי שמדינות עשירות ישקיעו במעט ברווחת התושבים בעזה , ישנו אלו את יחסם לישראל, כפי שמשפחות הפצועים הסורים שקיבלו פה טיפול עשו זאת.

מצד שני ניצבת הדרך של ממשל טראמפ, האמורה לקצץ משמעותית בתקציבי הסיוע לאונר"א וכיו"ב מוסדות, כדי ליצור לחץ על רקע מחסור וכאוס באוכלוסיה, שיובילו לחזרה לשולחן המו"מ וממנו להסדר מדיני.

מהצד נראה שנתניהו פשוט עוסק בהעברת זמן תוך ביסוס שלטונו, האם מדיניות כזו טובה לנו כעם לטווח ארוך, אני לא חושב ועם זאת במדינה דמוקרטית, הקלפי הוא שקובע ונראה כי מבחינה זו כל עוד אלו האישים העומדים בראש האופוזיציה וכל עוד בני גנץ ממשיך בישיבה על הגדר [דבר שכשלעצמו פוגע בסיכויו האלקטורלים, באם יחליט לבסוף להתמודד פוליטית ] , נתניהו יכול להיות רגוע.

רחפנים מסייעים בהצלת חיים.
כידוע הטכנולוגיה מקדמת את איכות החיים , כפי שהיא יכולה לפגוע בהם והכל תלוי בשימוש שנעשה בה.

שמחתי לשמוע, על פיתוח של חברה ישראלית, אשר חיברה לרחפנים מצופים אשר במגע עם המים מתנפחים ויכולים לסייע ואף להציל חיים של אדם בסכנת טביעה ובמצוקה.

פיתוח זה שכשירותו נבדקת כעת, יכול לשמש להעברת חומרים מצילי חיים לאנשים שנקלעו לצרה וקיים קושי המתבטא בזמן יקר, כדי להגיע אליהם.

כידוע תחום הרחפנים עבר מזמן את תחום האל חזור ולצד הסיכונים הקיימים בשימושם ע"י גורמים עוינים, קיים תחום כמעט בלתי מוגבל לשימושים חיוביים ונראה לי שלא מעט עוסקים בכך במדינת הסטרט אפ שכולנו מכירים.

ספר חדש לעיונכם.

מדי פעם יוצא לי להמליץ בפניכם, על ספר שתרומתו לבריאות הפיזית ו\או הנפשית נמצאת יעילה.

הפעם מדובר בספרה של ג’ו מרצ’נט [דוקטור לגנטיקה ולמיקרוביולוגיה רפואית] בעל השם המאוד מחייב… "רפאו את עצמכם" הכותבת מתארת בפרוטרוט [לעיתים רב מדי] את מסעותיה לחוקרים ולאנשים, אשר מיישמים שיטות אלטרנטיביות [ לרבות אפקט הפלצבו, המדיטציה, ההיפנוזה ועוד ] המוכיחות את ההשפעות החיוביות של הנפש על הגוף, עד כדי שיפור מדיד באיכות החיים של המטופלים ואף בהארכתם.

כעת תרשו לי לאחל שתהייה לכולנו שנה טובה ומאושרת [וגם אם אתם קוראים זאת לאחר החגים, הברכה תמיד במקום ובזמן] שנה בה יתגשמו המשאלות באופן מיטבי.

ולקראת סיום רשומה זאת נקנח בהאזנה  לשיר. הרבה פעמים יוצא לנו לשמוע גרסאות כיסוי לשירים מקוריים, שאינם מכבדים את המקור, השיר הבא בהחלט מכבד ועושה לי באופן אישי טוב באוזן ובכלל, למרות שמוזיקה מזרחית אינה מהבחירות הראשונות שלי, השיר הזה יושב לי [כרגע לפחות] טוב ומקווה שגם אם אתם, עם  מגוון העדפות מוזיקליות שונות , תאזינו ובכיף.

קרולינה – צל עץ תמר [מומלץ להגביר].

אני חוזר לכתוב בבלוג אחרי הפסקה די ארוכה, תוך שאני מתלבט, האם זו הדרך היעילה כדי להגיע למספר הרבה יותר גדול של קוראים [מעבר לאלפים בודדים]. אחזור לנושא בסיום רשומה זו, כעת אני מבקש להסב את תשומת לבכם לדו"ח חמור שהוכן עבור האו"ם, לפיו:

“18.5 מיליון אמריקאים חיים על פחות מ-2 דולר ליום, עם שיניים רקובות, תולעים בקיבה, ביוב זורם ברחובות ושום סיכויי לצאת מהבוץ.”

אם זה לא נתון מטריד, קבלו את הצד השני של המשוואה ובו ממצא ממש מטורף, לפיו:

ההון של 42 האנשים הכי עשירים בעולם, שווה לכמות הכסף שיש ל- 3.7 מיליארד בני אדם העניים בעולם.

אתם הבנתם את המספרים האלה, כי אני עוד מעכל אותם …

מהדו"חות הבלתי נתפסים האלה, הזה בואו נחזור למה שקורה בארץ, ארץ זבת חלב ודבש – תלוי למי …?, לפי דו"ח מרכז אדווה, שיעור העוני בקרב עובדים ועובדות בישראל רק גדל.

כדי להבין קו העוני מדבר על הכנסה של 3,260 ש"ח ליחיד או 5,216 ש"ח לזוג . זה עוני מרוד, גם אם הקו היה עומד על 1000 ש"ח יותר.

מעריכים שתופעת העוני בישראל חלה על כ – 20% מהאנשים, זהו מספר בלתי סביר והגבוה ביותר במדינות ה- OECD, אבל זאת לא כל התמונה, הפערים הם שיוצרים את פוטנציאל הפיצוץ והם הולכים וגדלים. הולכת ומתבססת ההערכה, כי ללא תוכנית מחיר למשתכן [שאינה נקייה משגיאות] המחאה החברתית הייתה גולשת לרחוב והופכת לנחשול מאיים. עם זאת ובכל מקרה, לא נעשה מספיק, והפרשות הקשורות בראש הממשלה, ביחד עם החדשות הביטחוניות, מהוות כיסוי דק המסתיר לעת עתה מהעין הציבורית את הבעיות הקשות והמובנות של כרבע [גם מי שמעט מעל הקו שנקבע שרירותית הינו עני בפועל] מכלל האזרחים, בחיי היום יום.

עוד על הסכנות בבתי החולים ובתי מחסה לקשישים.

בזמן האחרון מופיעים תשדירים על הזיהומים בבתי החולים הגובים את חייהם של כ- 6000 ישראלים מדי שנה. כלומר במקום בו צריכים לדאוג בצורה מרבית לבריאות, מקפחים את חייהם מדי שנה כ-6000 איש ולא כתוצאה ממחלתם.

זהו נתון מזעזע [פי 15 לערך מכמות ההרוגים השנתית בתאונות דרכים] שהיה צריך להביא כבר בשנה הראשונה לפרסום הנתונים, להתפטרותו של השר הממונה. אבל בישראל ובשיקולי הקואליציה אין סיכוי שדבר כזה יקרה. אז מה עושים האחראים למצב, מניחים לפתחנו עלי תאנה בדמות תשדירים, המסבירים כי על האנשים הנמצאים בבתי החולים, לבקש מהצוות הרפואי והמנהלתי לשמור על היגיינה. באמת, ממש פתרון פלא למצב, בדיוק כשהם במצב בריאותי קשה ויתכן כי הערות מסוג זה אף יפגעו בשירות הרפואי שיקבלו, אלו ההמלצות של משרד הבריאות כדי למגר ו\או להפחית דרסטית את התופעה.

משרד הבריאות לא מטפל בצורה משמעותית במחסור ברופאים, באחיות ,בעובדי ניקיון וכיו"ב. הוא גם לא מטיל קנסות על בתי חולים שצוותים בתוכם אינם שומרים על הניקיון והסטריליות, במשרד הבריאות גם לא מציינים לשבח ומתמרצים את הטובים שכן מקפידים [דירוג בתי החולים כפי שנעשה לאחרונה הוא צעד בכיוון הנכון], הם לא מקיימים מספיק הדרכות וימי עיון לצוותי רפואה, אחזקה ומנהלה ולא מתקציבים את הנושא כמתבקש מהיקף הבעיה וכמצופה מהגורם המקצועי שתפקידו לשמור על בריאות האזרחים.

אומרים שאם שר התחבורה היה נוסע שבוע לעבודה ברכב פרטי כאחד האדם, הפתרונות התחבורתיים היו הרבה יותר יעילים, אז אני לא מציע חס וחלילה שתהיו חולים ותמתינו בחדרי המיון כאחד האדם, אבל מ"מ שר הבריאות, שר האוצר וראש הממשלה אתם מחויבים לטפל בנושא בעדיפות עליונה , כי אין דבר חשוב יותר מהצלת חיים, במיוחד כשזה בידכם והמחדל זועק לשמיים.

יש מעט מאוד דברים שמעצבנים אותי כמו התעללות בקשישים [ובכלל חסרי ישע] .

התחקירים האחרונים שהראו כיצד מסממים קשישים על ידי תרופות במינונים מופרזים ואיך מתעללים בהם גם פיזית בבתי אבות\ בתי מחסה מסוימים עברו את כל הגבולות של מעשי נבלה.

נכון שישראל אינה שוויץ ואנחנו חיים בסביבה עוינת, עם לא מעט סכנות בתחום הביטחון, אבל בנושא זה דווקא הדברים מטופלים והמשימה של הגנה על גבולות הארץ ואזרחיה, נמצאת בידיים טובות. מהצד השני של המשוואה, בתחום איכות החיים של המגזרים החלשים, פשוט קטסטרופה! להיות אזרח במדינה ללא אמצעים כלכליים נאותים ובעיקר כשמדובר על קשישים, זוהי גזרה שטומנת בחובה חיים מרים וקשים, עד כדי התאכזרות.

שוב, נבחרנו בממשלה, אלופים בדיבורים, אבל בתכל’ס זוהי שערוריה ופשיטת רגל מוסרית וערכית. לא צריך להיות גאון כדי לשים את האצבע על הסיבה למחסור בכח אדם סיעודי ותחזוקתי במוסדות, כל עוד זה התשלום, איך אפשר לצפות שיגיעו אנשים טובים או לפחות סבירים, מבחינת ההתאמה לתפקיד והיחס לקשישים.

שוב אותה שלישיה, שר הבריאות בפועל, שר האוצר וראש הממשלה עד מתי תטמנו את הראש

בחול ?

אין שום סיבה שאינה מאפשרת לכם להעביר תקציב מתאים [שאגב אינו בשמיים והוא עדיף פי כמה על השקעה בסבסוד והוזלת צריכה, כזאת או אחרת] כדי שיהיה מספיק כח אדם איכותי שיטפל בהורינו או בסבים ובסבתות שלנו. אנשים אלו שזעקתם האילמת אינה נשמעת ואינם מהווים כח לחץ פוליטי, הם החוליה החלשה בחברה שלנו. התעלמות שלטונית מהנושא טומנת בחובה סכנות רחבות לחוסננו המוסרי , מעבר לפגיעה האכזרית באותם אנשים קשישים וחסרי ישע.

הערה: לאחרונה התבשרנו על החלטה להתקנת מצלמות גלויות בבתי מחסה לקשישים זהו צעד בכיוון הנכון, אך כל עוד לא יטופל נושא כח האדם כרפורמה ממשית בתחום, הבעיה בכללותה לא תבוא על פתרונה.

לא יודע מתי אתם קוראים כתבה זו כי קיים מרווח זמן בין העברת החומר על ידי לבין העלאתו לרשת, בכל מקרה פרשיות ראש הממשלה נתניהו אופפות את סדר היום הציבורי ומן הסתם ילוו אותנו עוד זמן רב.

בזמנו הצהרתי כי לא הצבעתי עבורו, אבל על יכולותיו הגבוהות אין עוררין ואם זה היה תלוי בי הוא היה מקבל מינוי להיות שר החוץ שלנו, לכהונה בלתי מוגבלת.

אז איך בדיוק אשף התקשורת הופל, על זה עוד ידובר ומקרי שוחד [אם יוכחו] בחלונות הגבוהים אינם חדשים, גם הזחיחות של זה שנהנה ממנעמי השלטון והכח זמן רב ידועה, אבל ופה האבל הגדול… מה קורה ביום שאחרי.

יהיו שיגידו, שבתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף. אבל אנחנו חיים במדינה בה האיומים במישור הביטחוני הופכים לקשים ומורכבים יותר, אז איך לכל הרוחות לא מטפחים כאן אדם או שניים שיהיו ממלאי מקום לראש הממשלה המכהן ואני לא מדבר על מחליף לשם הפרוטוקול לנסיעה של שבוע לחו"ל, אלה על תהליך מסודר שיאפשר בחירת ראש ממשלה חדש עם כישורים וניסיון במקרה הצורך, בדיוק כמו שיש מספר מועמדים ראויים למשרת הרמטכל.

אין הכוונה כמובן לשנות במשהו את ההליך הדמוקרטי וברור שאם מפלגה אחרת תנצח בבחירות אז העומד בראשה יהפוך לראש הממשלה, אבל בעת הזאת איני רואה את אבי גבאי ויאיר לפיד מבצעים מהפך [לעניות דעתי, אין להם מספיק כישורים ורקע ביטחוני כדי לכהן כראשי ממשלה] ולצערנו או לא, בהנחה שלא יהיו שינויים דרמטיים בזירה הפוליטית, הליכוד הוא שירכיב את הממשלה הבאה והייתי שמח באם בראשו תעמוד אישיות בעלת יכולות ניסיון והכשרה ואם תרצו דוגמה מוחשית מדוע זה חשוב, תחשבו על מר ישראל כץ כראש ממשלה. אני לא יודע מה איתכם, אבל אישית במקרה כזה, הייתי ישן פחות טוב.

לאור האמור יש להקטין לדעתי את תקופת הצינון ,המונעת 3 שנים לפחות, מאנשי צבא להיכנס לפעילות פוליטית [בפועל זה אגב הרבה יותר, בגלל מועדי הבחירות] ולהעמידה על שנה, מתוך הנחה כי הגדלת המועמדים הפוטנציאלים לצמרת השלטון, עדיפה תמיד לעם ישראל.

כמה מילים על תזונה והמלצה על ספר בנושא בריאות.

בוא נניח שישנם כמה צדיקים בקרבנו שרוצים להפוך את תזונתם הנוכחית, לתזונה הבריאה ביותר האפשרית, ההחלטה חיובית ולגיטימית, אבל הביצוע כרוך בבחירה בין אופציות שאינן חד משמעיות [מהצד חלקן נראות מלאות במהמורות] ושלא בהכרח מביאות למטרה הנכספת.

פירמידת המזון משתנה, מחקרים באים והולכים ובצמוד להם המסקנות משתנות והכל תקף רק עד למחקר הבא.

הבעיה היא שכל מחקר מגובה במומחים, הסותרים את המומחים הקודמים וכך יכולים לדור בכפיפה אחת מומחים המשבחים את התזונה צמחונית למול מומחים הקוטלים אותה וממליצים על תזונת הפליאו [המדגישה את חשיבות הבשר לרבות שומן רווי שהינו מוקצה לפי מחקרים\שיטות אחרות] וכך גם חסידי מזון נא לבין נאמני שיטת קינגסטון ו\או דיאטת DASH ועוד ועוד.

קחו לדוגמה את מחקר סין אשר אומץ בחום על ידי ארגוני הצמחוניים והטבעוניים ובהמשך נטען שנמצאו בו תקלות רבות לרבות מסקנות סטטיסטיות שגויות. אם כן למי להאמין ?

גם בנושא תוספי המזון [ויטמינים, מינרלים וכיו"ב] הדעות חלוקות, בין המומחים הדוגלים בצריכה מושכלת למול אלו הממליצים על צריכה מוגברת ועד לאלו אשר בעד הימנעות מוחלטת.

אפילו בדבר בסיסי, כמו כמות המים המומלצת לשתייה, תמצאו דעות שונות [מבוססות מחקר כמובן] בין שתית מים רק כשאתה צמא ועבור ל8 ועד אפילו 12 כוסות ביום [תלוי פעילות].

בקיצור, כנראה שהסבתות שאמרו שנאכל הכל, אבל במידה, לא טעו בענק, אבל לפי איזו מידה….

גם הקלישאות של להקשיב לגוף… יש בהם מן האמת, אבל מה לעשות שרמת הקשב האישית משתנה מאדם לאדם ועוד לא דיברנו על האינטרסים הכלכליים של ארגוני המגדלים וקבוצות הלחץ המשפיעים לכאן ולכאן בהתאם לצד עליו מרוחה החמאה.

אפרופו חמאה המרוחה על לחם, בזמנו הספר "בטן של חיטה" שנכתב ע"י ד"ר ויליאם דיוויס המליץ להתרחק כמו מאש מחיטה [לרבות מלאה] ותוצריה לא רק לרגישים לגלוטן ולחולי צליאק, אלה לכולם. אותו רופא ידוע שם, המליץ להפחית גם בדגנים אחרים ובכל המאכלים המתוקים [נשמע הגיוני על פניו] .

מאז פורסמו ההמלצות בספרו, עברו 5 שנים ובהם שוק הלחמים השתנה והתרחב, אבל אם תחפשו היטב תמצאו את החיטה ביותר מ90% מהלחמים בשוק.לצערנו בזמן שחלף, במשרד הבריאות לא הגיעו להישגים בנושא הליבה, לרבות בקיצור התורים בחדרי המיון, במחסור הכרוני ברופאים וצוות משלים, בהיגיינה הירודה בבתי החולים ועוד , אבל לעומת זאת הם כן הכריזו על תוכנית המדבקות … שוב דוגמה לדעתי, לסדר עדיפויות לקוי ובזבוז זמן. כקוריוז, נזכרתי בהמלצות של חברת אסם על תזונה בריאה [תנחשו על מה נציגיה ממליצים…] המתפרסמות על עמודים שלמים, בשיתוף העיתון של המדינה.

כלומר האינטרסים הכלכליים עדיין נמצאים חזק בתמונה, החתול אותו חתול והשמנת אותה שמנת, גם אם קצת הופחתו האחוזים. אז כן, לכם נשאר " רק " לברר איזו שיטת תזונה מתאימה לכם ומהם המזונות שכדאי לכם לצרוך וכמה , כי הנחיות מדעיות חד משמעיות , מוסמכות וברורות, לא תקבלו [מעבר לניסוחים כללים, שכנראה גם בהם יחולו שינויים].

הערה: אין באמור לעיל משום המלצה לעבור לג’אנק פוד להיפך. ולמרות השיטות השונות היוצרות בלבול, עדיין מוסכם כדוגמה, על הצורך בהפחתה דרסטית בסוכרים וכי ירקות ואגוזים [לא קלויים] טובים לבריאות.

אז אם אתם בעניין של בריאות ובעיקר אם עברתם את גיל 50, ממליץ לכם לקרוא את ספרו ד"ר אלכסנדר ארדיטי "רפואת אנטי אייג’ינג" . מדוע? כי ראשית מדובר ברופא שלפני 18 שנה בגיל 62 , היה בבעיות בריאות חמורות וכל הטיפולים המקובלים לא עזרו ואף החריפו את מצבו, לכדי סכנת חיים. ארדיטי חקר את מדע הרפואה הפונקציונלית ותוך כדי כך יישם על עצמו את הדברים שהביאו לנסיגת המחלות ובריאות מיטבית. מעבר לכך, העצות בספר נשענות על סיפורי מקרה אמיתיים ובדיקות מעבדה ואינן נסמכות על הרגשה בלבד. בקיצור ולעניין, הספר מומלץ!.

טו… טו… טו… הנה באה הרכבת.

כידוע הכבישים בארץ פנויים רוב היממה ויש להם שוליים רחבים בהם רכבי החירום יכולים להשתמש מבלי להיתקע בפקקים, הרכבות פרוסות מדן ועד אילת ללא תקלות, כולל רכבות תחתיות והיציאה לעבודה וחזרה הביתה בתחבורה ציבורית וברכב פרטי, מתנהלת במהירות ויעילות… מה לא ככה, הכל הפוך… באמת…אז ממה נראה לי שר התחבורה מדושן מעונג ? אולי מדחיית הקו המהיר לירושלים בעוד חצי שנה [בזמנו דיווחנו על סדקים ומים מחלחלים באותן מנהרות ] אינני יודע, אבל אם לא נסעתם כמוני ברכבת שאינה מצליחה לטפס לירושלים ומתדרדרת לאחור ,כשנהג הקטר אחוז אמוק רץ לקצה השני, כדי לאחוז בהגה המתאים, אינכם מבינים באיזו שערורייה מדובר. סתם עניין פעוט של רכישת קטרים בהון עתק שלא מתאימים לתוואי הדרך. האם מישהו ממקבלי ההחלטות שילם על כך חוץ מהאזרחים, ברור שלא!

עוד בקטנה בהקשר לנפלאות התכנון ברכבת, כל פעם שאני נוסע בשדרות משה דיין בראשל"צ וחולף על פני תחנת הרכבת הממוקמת משני צדדיו של הכביש אני עד למחזה יום יומי של מכוניות רבות שחונות באדום לבן ובמסלולי הנסיעה, על מנת להוריד ולאסוף נוסעים מהתחנה. למה ?, כי אף גאון לא תכנן מפרצי חניה צמודים לתחנה ובכך לא העריך כי המקום יהווה פוטנציאל קבוע לתאונות. מה עושים לוקחים אוויר ונוסעים בזהירות ולאט, בתקווה שפעם ובקרוב, יתקנו את המחדל.

עדכונים מתחום הצילום.

במדור עולם הצילום נוספו 2 כתבות המלוות בתמונות:

1. התערוכה הישראלית לצילומי עיתונות [עדות מקומית].

2. צילום סובייטי.

ייתכן ובעקבות הסיקור התמציתי תרצו לבקר בתערוכות המתקיימות בתל אביב, בהחלט מומלץ.

בגלריה הראשית בבלוג, נוספים בדרך קבע מספר רב של צילומים. צילומים בודדים נוספים תמצאו גם בגלריות הנוספות ואתם כמובן מוזמנים בזמנכם הפנוי, לצפות ולהתרשם.

אומנם חלפו מספר חודשים מאז השקתם, אבל או אפשר שלא להזכיר את המצלמות : ניקון 850 ופוגי GFX50.

הפוגי היא מצלמה ראשונה ללא מראה בפורמט בינוני [פורמט הגדול יותר מפורמט הFF ומאפשר הגדלות ענק באיכות ופירוט נפלאים] מצלמה ברמה מאוד גבוהה, המדגישה את יכולות החברה וכל זאת בגוף קל משקל יחסית [825 גרם בלבד]. מחירה של המצלמה אינו זול כמובן והיא מוצעת במחיר התחלתי של 25,000 ש"ח אבל לצלמים מקצועיים היא בהחלט מהווה בשורה.

[מכיוון שקוראי הבלוג ברובם הגדול אינם מצלמים בפורמט זה, לא צורף כאן דו"ח המבחן שלה].

הניקון D850 הינה מצלמה פורצת דרך מבחינה של ניקון ובה חיישן צילום עם 47 מגה פיקסל בפורמטFX ובהארה אחורית, הקולטת אור בצורה יעילה יותר ועם תחום דינמי יוצא דופן באיכותו. למצלמה יש ביקוש רב ובתחילה היו בעיות אספקה מרובות . מסתובב ברשת סיפור שלכאורה הרבה מהחיישנים המיוצרים בארץ [towerjazz] נפסלים על ידי ניקון ליצור סדרתי ומכאן העיכוב, אבל אין לכך שום אישור בפועל. בכל מקרה המצלמה ויעידו משתמשיה, מעולה. לראיה המצלמה קיבלה לראשונה את הציון 100 מהאתר הנחשב DXO ובנוסף בקישור הבא תוכלו לקרוא מבחן מפורט ומקצועי של ה-DP Review על המצלמה. https://www.dpreview.com/reviews/nikon-d850

כאמור הרשת מלאה בדוחות על הניקון850 ובכל זאת, כתבו לי באם תרצו בדו"ח בעברית והוא יצורף בהמשך לבלוג.

לקראת חגיגות ה-70 למדינה, מפנה את תשומת ליבנו, לשכת העיתונות הממשלתית לאוסף התצלומים הלאומי, המשלב צילומים חלקם ייחודיים, מטרום הקמת המדינה ועד ימינו אלו. שווה צפייה.

עוד על הספר ועל הפרויקט במימונה.

בעבר כתבתי על הדחייה בהורדה לדפוס של ספרי החדש "דרך מילים ועדשה" הסברתי שהדבר נובע מהתקשרות [אשר בדיעבד התגלתה כבעייתית] עם מעצב גרפי [דווקא מוכשר ונחמד] שלא עמד בלוח הזמנים, דבר שתרם לשינויים ותוספות, שהוסיפו לדחייה ועקב העומס הרב אצלו, עבודת ההכנה לדפוס של הספר טרם הסתיימה.

כעת קיבלתי החלטה לפיה, אם הספר לא יהיה מוכן לדפוס תוך חודש מפרסום כתבה זו, אטפל בהעברת החומר לסטודיו אחר לגרפיקה, למרות ההפסד הכספי הכרוך בכך.

כל זה כדי לספר לכם כי בכוונתי להעלות את פרויקט הכנת הספר ל- “מימונה" שהינו אתר לגיוס המונים, אם תרצו אשמח אם תכנסו לאתר מימונה [לפי שם הספר "דרך מילים ועדשה" או לפי הקישור שיצורף מ- 15 מרץ 2018 ותקראו על המתנות האטרקטיביות לדעתי, בתמורה להיותכם חלק במיזם.

כעת סוד ואבל תספרו לאף אחד, בכוונתי להוציא את הספר לאור גם באם לא יתקבל שקל אחד מפרויקט גיוס ההמונים . נקודה!. עם זאת וכאן אני מגיע להתלבטות שהוזכרה בתחילת הרשומה והיא, האם להמשיך ולכתוב בבלוג, או לעבור לאפיק אחר כדי להגיע לקהל רב יותר. נראה לי הגיוני וטבעי שהשתתפות יותר משמעותית מצידכם במיזם זה להוצאת הספר, תגביר את המוטיבציה להמשיך ולכתוב בבלוג, בלי קשר לחלופה אחרת. [לכן ממליץ שוב להיכנס ולקרוא על המתנות השוות בעניין. השתדלתי שגם לכם יהיה כדאי לקחת חלק בנושא]

להדגיש כי בכל מקרה, אמשיך להיענות לפניותיכם לגבי המלצות על ציוד צילום, הדרכת צילום אישית וכיו"ב.

לקראת סיום רשומה זו, משהו בתמצית על פעילות מחוץ לאזור הנוחות והעזה.

אני זוכר היטב את הכתובת שקידמה אותנו כצוערים צעירים בשערי בה"ד 1 והיא: המעז מנצח!

גרייס הופר בציטוט הבא, נותן עוד זווית לנושא:

ספינות בנמל הן בטוחות, אך לא לשם כך נבנו ספינות.

——————————————————————————————————————-

נסיים רשומה זו עם שיר של זמר מיוחד ויוצר בחסד עליון – ארקדי דוכין , שקולו פחות נשמע לאחרונה בגלי האתר. בחרתי עבורכם בשיר שלדעתי אינכם מכירים [הבלדה על אלישע ונלי] , ארקדי כתב שהוא מאוד אוהב את השיר והקהל לצערו הרבה פחות. בעיניי יש כאן ביצוע מיוחד [למרות כמה מילים שנויות במחלוקת] הממחיש גם את יכולתו הגבוהה של דוכין , לספר סיפור בשירה. מקווה שתיהנו.

במדור עולם הצילום נוספו הכתבות הבאות:

א. דו"ח מבחן על מצלמת ניקון D7500

ב. במלאות 100 לקיבוץ כבר גלעדי, סיפור מצולם [כולל תמונות מלפני קום המדינה].

ג. הנס פיין – מגדולי צלמי העיתונות מטרום הקמת המדינה ולאחריה [כולל תמונות היסטוריות]

נוספו תמונות בעיקר בגלריה הראשית אבל לא רק ואתם כמובן מוזמנים לצפות .

למרות שחלה הפסקה בשלב זה בכתבות המיקס במתכונתם הרגילה, אני חייב לשוב ולהתריע, כי לצערנו אין שבוע ללא תאונות קטלניות עם רוכב אופנוע. מדובר באנשים צעירים המקפחים את חייהם לשווא. עשו הכל שילדכם, קרובכם וכל אדם בסביבתכם ימנע מלרכב על אופנוע בכביש. זהו כלי הנוטל את חיי רוכבו במין רולטה אכזרית, לעיתים גם כאשר האופנוען נהג בזהירות.

[אגב, במדור מעבר לשוטף בבלוג, תמצאו מאמר מלפני 3 שנים על: הסיכון העודף ברכיבה באופנועים, שרובו תקף גם היום ומומלץ לקרוא גם אותו. אז לא היו נפוצים אופניים וקורקינטים חשמליים שהינה המכה הבטיחותית הבאה בתור וכפי שזה נראה שוב, אינטרסים כספיים קודמים לחיי אדם תוך אוזלת יד שמתחילה במשרדי הממשלה והאחראיים לנושא, שעושים מעט מדי ומאוחר מדי ]

לפני יותר מ20 שנה בדקתי עם עו"ד אמריקאי לפטנטים, כדאיות רישום של מערכת להגנה מסוימת על רוכב האופנוע, במקרה של תאונה. הסתבר שכבר אז ,היו מספר לא מבוטל של פטנטים רשומים לביצוע, רק שהחברות לא מצאו כדאיות בהשקעה בנושא.

זה זמן וכעת גם בארץ, מצויים למכירה במחירים סבירים [למרות שלא עלינו, אין מחיר לאובדן חיים או נכות] חליפות הגנה מתנפחות לרוכב, במקרה של תאונה.

לא מבין, מדוע לא מחייבים במשרד התחבורה את כל הרוכבים להשתמש בחליפות מגן מתנפחות, תוך סבסוד ממשלתי משמעותי במחיר. אולי, כי יותר קל לשים כמה תשדירים על זהירות בדרכים שכמעט ולא משנים דבר ומשמשים כעלה תאנה לכיסוי המחדלים.

בכל מקרה המסקנות מבחינתי :

1. גם הרכב המצ’וקמק ביותר נותן הגנה טובה יותר מאשר אופנוע ועל ההורים והמשפחה לנסות ולשכנע כדי שיפחתו הנוהגים ברכב מנועי דו גלגלי.

2. על המדינה לסבסד משמעותית חליפות הגנה וציוד בטיחות לרוכבים על דו גלגלי מעבר להגברת הסברה ואכיפה בתחום.

3. אם באופן אישי, את\ה אטום לנתונים ולסיכונים ובכל זאת רוכב על אופנוע\קטנוע בכביש, תרכוש ותשתמש בחליפת מגן מתנפחת בכל נהיגה [גם הקצרה ביותר ] ותקפיד על זהירות מרבית.

———————————————————————————————————–

לפני כשנה וחצי הוציא שלמה ארצי את אלבומו ה-26 "קצפת” . שלא כרגיל חלקן של הביקורות  לא אהבו את האלבום ואת מרבית השירים. כתבו שהוא נשמע עייף, משועמם. שהטקסט שכתב אינו מגובש ולעיתים רשלני. שהוא איבד את החיוניות ועוד ועוד.

לעניות דעתי, זהו אלבום שצריך להאזין לו כמה וכמה פעמים, עד שהוא מתיישב טוב יותר באוזן ומשם תבחרו כמה שירים שיהפכו עם הזמן ועם האזנות חוזרות לטובים יותר ויותר כמו יין שהולך ומשתבח.

כדוגמה מתוך האלבום אתם מוזמנים להאזין לדואט עם דקלה בשם: מחמל נפשי. האזנה נעימה.

בפרוס החג [תלוי מתי אתם קוראים] תרשו לי לאחל לכולנו שנה טובה ומאושרת ושיתמלאו כל משאלות הלב לטובה.

במדור עולם הצילום נוספו הכתבות הבאות:

א. תערוכות אנונימיX [לרבות צילומי כוכבות עבר ועירום]
ב. סקירה על עדשת ניקון 200-500
ג. מצלמת ניקון חדשה D7500
ד. סקירה על מצלמת ניקון D5600
בנוסף התווספו תמונות לגלריות. קריאה וצפייה מהנה.

מאוד קורץ וכמעט מתבקש, לכתוב על הנושאים העיקריים שמעלה התקשורת לסדר היום כמו למשל, על 5 שנים למחאה החברתית ואיך היא התפוגגה באוויר, תוך שהיא מכניסה 2 צעירים לכנסת ומותירה כמה עלי תאנה שמכסים על הבעיה המרכזית [דיור לזוגות צעירים] שרק החריפה.

אפשר גם לכתוב על הפרובוקציות של מירי רגב ועל פרובוקציות שמציבים מולה ועל כך ששני הצדדים מעמיקים את הפירוד ומרחיבים את השסע בתוכנו.

אפשר לכתוב על הסערה שעוררו דבריו של רב הישיבה בעלי שכינה את הקהילה הלהט"בית ובדיעבד את חלק מהבוגרים שם בשם: סוטים ועל העימות שהתפתח על רקע הדברים עם הצבא ועוד כהנה וכהנה נושאים שעל הפרק, אבל כתבת מיקס זו תעסוק בנושאים אחרים לגמרי.

נתחיל עם 72 הכללים לתזונה מיטבית של ד"ר גיל יוסף שחר – המרכז לרפואת הרמב"ם. לעניות דעתי ואני מצוי בנושא, כל אדם מן השורה בעל תודעת בריאותית יכול להפיק תועלת מהמאמר המצ"ב. [מודגש כי אין לי כל קשר מסחרי או אחר עם כותב המאמר, אך מכיוון שלא פעם כתבנו בבלוג על מחקרי בריאות, מזונות על ובכלל הנחיות כלליות שמטיבות עם הבריאות, מצאתי לנכון להביאו לידיעתכם]

קישור ל72 הכללים

עם זאת צריך לציין שהתזונה ככל שהיא חשובה [ומתפרסמים גם מחקרים והמלצות תזונה אחרות שאינן עולות בקנה אחד עם כל המאמר המצורף] אינה חזות הכל. בנושאי הבריאות יש לטפל באופן מערכתי כלומר, מעבר לתזונה בריאה וכמה שפחות מעובדת, יש להימנע לחלוטין מעישון ומפגעים נוספים, לעסוק בספורט במידה, להפחית לחצים, לבצע בדיקות תקופתיות וכיו"ב. ברור לכל כי טיפול מערכתי היקפי [כשהתזונה היא חלק חשוב ממנו], יביא לתוצאות הטובות ביותר.

למעוניינים לקבל חומר רקע איכותי לנושא התזונה, ולאו דווקא כדי להפוך לצמחונים, הייתי ממליץ לקרוא בהרחבה על מחקר סין ודיאטת דין אורניש.

על פטנטים, אספירין והמלצה חשובה.

לפני שנים לא מעטות, עלה במוחי רעיון לייצר כמוסה שתאפשר לאנשים שיקבלו התקף לב [לא עלינו], ליטול/לקבל כמוסה מרוסקת שתאפשר פתיחת העורק הפגוע, כך שהאדם יגיע לבית החולים כשסכנת החיים אינה מרחפת מעליו.

מרבית הרכיבים שנבדקו במטרה להיכלל בכמוסה שתיוצר היו: נאטוקינז בכמות קטנה [נמצא בבדיקות בבעלי חיים כממיס קרישים] מגנזיום ואספירין.

להדגיש כי יש סכנה בריאותית ואסור לקחת ביחד נאטוקינז ואספירין או כל תרופה אחרת מדללת דם ובכלל לפני לקיחת תרופות ותוספי מזון, יש לקבל המלצת רופא מוסמך ולא ליטול שום תוסף [גם יחיד] או תרופה ללא מרשם, על סמך מידע חלקי כל שהוא, ללא המלצת רופא מומחה.

בואו נחזור לסיפור המעשה, לשם קבלת מידע ואישור מקצועי, נפגשתי עם רופא בכיר בתחום ופרופסור מומחה לנושא.

לאחר מכן סוכם כי במידה ויאושר הפטנט [שהשלב הראשון ברישומו נעשה על ידי עורך דין אמריקאי המתמחה בפטנטים] , הגלולה תשווק במארז שיאפשר ספיגה מהירה בעת הצורך וחוברת קטנה להנחיות לשמירה על לב בריא בחיי היום יום.

בסופו של דבר הנושא לא יצא לפועל והפטנט לא נרשם, אבל וזה אבל חשוב מאוד!

לדעת הרופאים המומחים ששוחחתי איתם, במקרה של לא עלינו, התקף לב, יש תועלת מעשית בקבלת אספירין מרוסק [200-500 מ"ג] וכמובן הזמנה מידית של אמבולנס ועדכון הצוות הרפואי.

אני לא יכול להמליץ לכם לקחת עליכם אספירין למקרה שהלוואי ולא יגיע, אבל התייעצות עם הרופא שלכם בנושא זה, לדעתי בהחלט מומלצת.

כידוע ישנם אנשים אשר לאחר בדיקות רפואיות והמלצת רופא מומחה, נוטלים אספירין באופן יום יומי במינון נמוך לשם מניעה. [לכל תרופה לרבות אספירין , יש תופעות לוואי מזיקות]

ידוע לי שהיום נמכרים בשוק החופשי תוספים של נאטוקינז, ארגינין ועוד מוצרים שיש להם קשר לנושא ולדברי המפיצים משפרים את בריאות מערכת הלב. אישית, לא הייתי לוקח שום דבר ללא התייעצות מוקדמת עם רופא מומחה וקבלת אישורו [אם בכלל] לתוסף.

על כשלים הקשורים בקווי הרכבת לירושלים, תוך בזבוז אדיר של כספי ציבור.

לפני כשנתיים עלינו על רכבת בתל אביב שנסעה לירושלים. הנסיעה עברה בנעימים עד הקטע של הטיפוס במעלה הדרך, העליות. הקטר החל להאט עד שנעצר לחלוטין. אוקי, חשבנו אולי ישנו מכשול על הפסים ותיכף תתחדש הנסיעה, אז זהו שלא, המתנו מספר דקות לא מבוטל, שימו לב, כדי שהמנוע של הקטר יתקרר ! לאחר ההמתנה, הנסיעה חודשה ושוב לאחר מרחק קצר הרכבת נעצרה. האבסורד הזה חזר על עצמו מספר פעמים, עד שהגענו לשיא השיאים. לאחר התנשפות נוספת של הקטר [ מזכיר את השיר המפורסם של אריק לביא] הרכבת פשוט נסעה לאחור, לא עברו יותר משתי דקות להערכתי וראינו את נהג הרכבת רץ כאחוז אמוק לכיוון הקצה השני של הרכבת. לא ברור לי באם היו 2 נהגי קטרים והאם נשקפה סכנה לציבור הנוסעים, אבל נראה היה שנהג הקטר שרוי במצוקה רצינית. בסופו של דבר, הורדנו בתחנה באמצע הדרך ואחרי זמן, המשכנו לירושלים באוטובוסים….

ולא זה לא היה מקרה יחיד. ידוע לי שהיו עוד מקרים כאלה וכן בפניה לרכבת, הייתם יכולים לקבל כרטיס נוסף חינם. וואלה לארג'ים, לא ?

תגידו, זה נשמע לכם סביר ? הרי אפילו במכוניות יש מנועים ומזגנים שמתאימים לאזורים חמים. מה בדיוק רכשתם, גאונים שכמותכם? קטרים עם מנועים המותאמים למישורים ולמזג אוויר קר………. ומדובר ברכישות שעלו סכומי עתק והקטרים שנקנו פשוט לא מתאימים למזג האוויר השורר אצלנו, שהוא כידוע היה בחזקת נעלם, אצל הגורמים שאישרו את הרכישה.

הסיפור עם הרכבת לא מסתיים כאן. כידוע מתבצעות הכנות לקו רכבת מהיר לירושלים, כאשר חלק מהקו יעבור במנהרות שעלותם כולל הקמת 2 גשרים מוערכת בכ – 2 מיליארד שקל.

חשבתם שבפרויקט כזה יתבצע תכנון מדוקדק ועבודה מקצועית, הגזמתם, מה אנחנו בשוויץ?

אז נתגלו סדקים וקווי שבר במנהרות, כתוצאה מלחץ הידרו סטטי שנוצר בעומק ההר, בגלל מי התהום ועכשיו יש תביעות ותביעות שכנגד ומה שמפחיד הוא, שהרכבת טוענת כי עלות התיקונים לא תעלה על 12 מיליון שקל ומנגד מומחים טוענים, שהתיקונים לא יסתיימו ב 50 מיליון שקל ויש לבדוק לאחר מכן ולהחליט באם דרושות עבודות תיקון נוספות.

מישהו פה פישל בענק ומה שיפה עוד בעניין, שאותה חברה [אמי מתום] שתכננה את 46 המנהרות ועדיין נושא אחריותה לתקלות המהותיות בבירור, כבר זכתה במכרז נוסף של הרכבת, לניהול פרויקט 431 בין ראשון למודיעין.

מה שנקרא מכים על הברזל בעודו חם……. אתם הבנתם את זה, כי עליי זה קצת גדול.

על הקיבוץ הקטן ביותר בישראל והייחוד שבו

ענבר הוא למעשה ישוב קהילתי בגליל [בסמוך לכרמיאל] המונה כעשרה חברים בלבד [הוקם כקיבוץ ב – 1994]. מתחילת הדרך הוציאו לאור בענבר ספרים שאפשר לתייג כפיקנטיים, אבל יש שיגידו שחשיבותם המעשית לבריאות ואיכות החיים גבוהה.

בענבר יש 18 צימרים וכשהם מאוכלסים, מספר המתארחים גדול משמעותית ממספר חברי הישוב. באם אתם במהלך של טיולים באזור וכדומה, הצימרים בהחלט מומלצים וניתן לשלב במקום סדנאות והרצאות לפי התכנית המתפרסמת באתר הישוב.

הזכרנו ספרים פיקנטיים, קבלו כמה דוגמאות :

הזוג הרב אורגזמי

סודות האהבה של הטאו – טיפוח האנרגיה הגברית

סודות האהבה של הטאו – טיפוח האנרגיה הנשית

חיי טנטרה. ועוד

גם הסדנאות וההרצאות לא כולן בדיוק רגילות, כמו: סודות האהבה של קיסרי סין או סמינר פארנה עם ריי מאור [המופיע כעת בסדרת הטלוויזיה : אמזונס]

חלק מהספרים שלהם מוכרים לי מזה שנים, אבל נראה לי שכאן אמנע מחוות דעה בנושא.

באם הסתקרנתם ואתם מעוניינים לבדוק, תוכלו לברר דרך האתר ישירות. [לטובת הקוראים החדשים ולמען הסר ספק, מודגש כי אין לי שום נגיעה עסקית או טובת הנאה כל שהיא מפרסום הפעילות המתבצעת בענבר]

מכשיר רספרייט – המלצה.

ההערה הכללית הקודמת תופסת גם פה. כרגיל אין לי שום קשר לחברה או לטובת הנאה מהמוצר. למי שלא מכיר מדובר במכשיר קטן שמלמד לנשום נכון כלומר, לאט ועמוק.

המכשיר פותח במקור לסובלים מלחץ דם הוא כולל גם אוזניות, חיישן נשימה וצלילים נעימים [לשאיפה ונשיפה] המשתנים בהתאם לקצב הנשימה.

באם הנכם סובלים מלחץ דם, אל תמהרו לזרוק את התרופות, אבל ישנם עדויות על כאלו שהשימוש במכשיר בהדרגה, הוריד את המינון התרופתי ובחלקם אפילו, עד כדי הפסקה מוחלטת של שימוש בתרופות . כל זאת כמובן, תוך כדי מעקב רפואי.

חשיבותו של המכשיר גדלה במקרה של טרום לחץ דם, או כשיתר לחץ הדם נובע מ"אפקט החלוק הלבן".

אני חושב שהמכשיר באופן כללי מוריד לחץ ומתח ביעילות. נניח שעצבנו אתכם, אתם מתוחים, כ10-15 דקות תרגול עם המכשיר, יעשו את העבודה ואתם תרגישו הרבה יותר נינוחים.

כמובן שיש מעט להכירו קודם, ולמצוא את התרגיל הספציפי . לאחר מכן כאשר תרצו לעשות בו שימוש, תוכלו להתחיל ישירות ללא חיפושים.

אז באם אתם מתרגלים מדיטציה באופן קבוע, או שפר מזלכם ואתם רגועים בכל מצב, חבל לעשות בדיקה בנושא ובאם לא לשיקולכם, אולי כן כדאי לבדוק.

האם מצלמת סוני RX10 MK III מתחילה מהפך בשוק הצילום.

חברת סוני לוקחת בשנים האחרות ברצינות יתרה את עולם הצילום. עברו השנים שקנון וניקון הסתכלו על כל החברות ממרחק. מעבר להיותה של סוני שחקן מרכזי בשוק החיישנים, המצלמות שלה כולל ללא מראה ו DSLR מתחרות באיכותן על המקומות הראשונים בשוק.

מצלמת סוני RX10 MK III היא מצלמת גשר, אבל אולי בפעם הראשונה, יש במצלמה מסוג זה גם יכולות ואיכות של מצלמה ברמה גבוהה. גם הדגם הקודם שלהם היה מצוין, אלה שהוא היה מאוד מוגבל בטווח. מצלמה זו ששוקלת כ – 850 גרם, באה עם עדשה משובחת וחדה בזום של 24-600 בצמצם 2.4 – 4 ובחיישן של 1 אינצ והחבילה הלא זולה הזאת [1500 דולר] עובדת מעולה.

פעם היינו צריכים להתפשר על הטווח, או על הצמצם, או על משקל, או על גודל החיישן. כאן הפשרה היא באמת מינימלית והמצלמה יכולה להיות גם מצלמת גיבוי של מקצוען.

המצלמה מפיקה תמונות ברמה גבוהה ברוב המצבים [תמונות מול השמש בשקיעה מאכזבות לפרקים ולעיתים תמונות ב 600 מ"מ מחייבות חידוד] אם כי בתפריטים יש מקום לשיפור.

חלומם של רבים בתחום הזה הוא, לקבל איכות במשקל קל ולא להיסחב עם ערימת עדשות להחלפה.

הסוני הזאת עושה צעד גדול בכיוון. זו בהחלט מצלמה שמומלצת לחובב מתקדם ואפילו צלמי טבע ישקלו את רכישתה, כשלא ירצו להיסחב עם עדשות.

תארו לכם שמצלמה כזו תאפשר גם החלפת עדשה לרחבה נניח 10-24. בכך יהיה לנו ציוד קל, איכותי שמכסה את מרבית הצרכים ובמחיר מאוד אטרקטיבי. פשוט בינגו.

אין לי ספק שהחברות סוני, ניקון, קנון [ואולי נוספות] מכירות את הנושא ויכולות לייצר מצלמה באותו גודל של חיישן, עם 2 עדשות, כדי לתת לנו מוצר איכותי מזווית רחבה ועד טלה [10-600 מ"מ], קל ולא יקר יחסית. אלה מאי, למה להן, לנסר את הענף שעליו הן יושבות. גם כך ענף הצילום נמצא בהאטה בגלל הסמרטפונים למיניהם. לכן נראה שנצטרך מעט לחכות, אבל גם זה יגיע בהמשך ומצלמת הסוני שבכותרת, מסמנת בבירור את הדרך.

עדכונים על הכתבות במדור עולם הצילום ותערוכת טבע עולמי, טבע מקומי 2016

בזמנו לא צירפנו לדוחות המבחן על המצלמות את הניקון D7200, עקב העדר שוני משמעותי מהדגם שלפניה. בעקבות בקשת קוראים אנחנו מעלים את הדו"ח כעת ואכן כאשר הניקון D500 המובילה בראש הסגמנט, עולה למעלה מפי 2, יש בהחלט היגיון רב לרכישתה והיא עדיין מצלמה נהדרת.

הכתבה הנוספת נותנת רקע ונתונים על הסרטת וידאו במצלמות רפלקס וללא מראה.

כרגיל נוספו צילומים לגלריה הראשית והמשנית ואתם מוזמנים לצפות בהם.

תערוכת צילומי טבע הבינלאומית במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, מתקיימת ביוזמת מוזיאון הטבע בלונדון וה BBC ומדובר בכ-100 תמונות שנבחרו מרחבי העולם. כמי שהיה גם בתערוכה הקודמת, מעט התאכזבתי. התמונות מוצגות ברובן בגודל קטן יחסית וכמוהו מבחינתי, היה גם אפקט -הוואו. התערוכה הישראלית יפה מאוד, למרות שגם פה ראיתי כבר עבודות מרשימות יותר.

להערכתי, כדאי לבקר למי שלא ראה התערוכה בפעמים הקודמות ומי שכן, שלא יגיע עם ציפיות גדולות מדי. התערוכה פתוחה עד 3 ספטמבר 2016.

המלצה על סרט

גם באם אתם לא נמנים על מעריצי וודי אלן ממליץ לראות את סרטו : קפה סוסייטי

ראשית כצלמים של וידאו [וגם של סטילס] מאוד תיהנו, השחזור של התקופה מהמם והסרט המוגדר כדרמה קומית רומנטית משאיר את הצופה בדריכות נעימה עד סופו.

אומנם הסרט לא יחשב בין פסגות היצירה של וודי אלן, אך בהחלט מזומנות לכם, לעניות דעתי, שעתיים של הנאה.

סקירת ספרים

הספר: אנחנו המוח שלנו מאת דיק סוואב מנסה להוכיח שהכל נקבע על ידיי המוח, הקובע את מהלך חיינו, לרבות רמת הבריאות המשקל, אופי העבודה ,הפרופיל החברתי ועוד ולדבריו הכל או כמעט הכל, כבר נקבע על ידי המוח ולרצון החופשי שלנו אין כמעט תפקיד בחיינו.

מכיוון שאני מאמין ברצון חופשי ובהתפתחות אישית, פחות התחברתי לספר.

הספר: הקץ למחלות מאת ד"ר דייוויד אגוס הוא ספר חשוב בתחום, המביא מכלול של המלצות, חלקן ידועות וברורות וחלקן מהוות נקודת מבט חדשה בנושאים שונים. לא כל הממסד הרפואי יסכים עם כל דבריו, אבל מתעניינים בתחום בהחלט יפיקו תועלת מחלקים בתוכו.

ולקראת סיום רשומה זו קבלו בבקשה ציטוט המיוחס להוגה הדעות, הסופר והמשורר ראלף וולדו אמרסון :

" בחיים לא תמיד הקלפים הטובים הם העיקר, לעיתים חשוב יותר לדעת לשחק היטב בקלפים הגרועים"

ולסיום רשומה זו, ממליץ לכם לשמוע שיר של זמר פחות מוכר [גם לי] שמו שי עמר בשירו :
באושר ובעוני.

תשמעו אותו פעמיים וגם אתם כבר תזמזמו את הפזמון.

בישראל 2016 יש כמיליון ילדים עניים. עפ"י נתוני ארגון לתת מדובר במעל 2.6 מיליון אנשים עניים. התאבדותו של הזמר גבי שושן ז"ל מיקדה את תשומת הלב באמנים הנתונים בקשיים כלכליים מהותיים, אך התמונה רחבה הרבה יותר ואצל חלק גדל והולך מהציבור [קרוב ל-30% ], העוני הינו עובדת חיים מצערת.

47% מהאנשים הנתמכים הינם אנשים עובדים [במשרה מלאה או חלקית] בקרב משפחות או יחידים אלו קיימת תופעה רחבה של ויתור על תרופות, ויתור על מרבית טיפולי השיניים, בעיות של מחסור במזון והעדפת מזון בעל איכות בריאותית נמוכה, אשר מטבע הדברים עלותו זולה יותר.

כתוצאה מכך 62% מהאנשים העניים סובלים מבעיות בריאות רבות, לעומת 45% בקרב האוכלוסייה הכללית.

עפ"י נתוני הביטוח לאומי המצב מעט פחות גרוע, אבל גם הם מסכימים שבשנים האחרונות המצב הולך והופך לקשה יותר ויותר, כשמשפחות מהמעמד הסוציו אקונומי הבינוני גולשים במדרון לעבר העוני.

גם מבדיקה של הנתונים למול מדינות אחרות ב OECD, מצבנו לא טוב ואנחנו נמצאים בתחתית הטבלה. לשם המחשה: ממוצע העוני בקרב ילדים במדינות OECD עומד על 12.9% ואילו אצלנו, הוא כמעט כפול ומתקרב ל- 25%.

התרחבות העוני בשנים האחרונות הביאה לתופעות "יצירתיות" כמו גירושים פיקטיביים, ורישום ילדים רק על שם האם, כדי לקבל הבטחת הכנסה והטבות נוספות המגיעות לאם חד הורית. פעולות אלו נעשות אומנם בניגוד לחוק שקבע עונשי מאסר בגינם, אך מבחינת אותם אנשים, זהו סיכון מחושב ועדיף על פני חיים כהומלסים ברחוב.

לא מבין איך שר הרווחה [שהוא אגב, איש עתיר נכסים] ישן בשקט, אך האחראי הראשי הוא ראש הממשלה, המכהן כבר עשור ברציפות ושני במדד הזמן רק לדוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון ואם אתם מוסיפים: יחי ההבדל הקטן, אז אנחנו חושבים אותו הדבר.

מבט על שוק הצילום בתחילת 2016

יוצא לי לשוחח לא מעט עם אנשים המתפרנסים מצילום. זה שחנויות צילום נסגרות זו עובדה כבר של מספר שנים, זה שמצלמות קומפקטיות נמכרות פחות ופחות על חשבון הסמרטפונים, היא שוב עובדה ידועה, אז מה יהיה על שוק הצילום העתידי?. במחקר שנעשה בהזמנת חברת ניקון ואשר התפרסם במדור "עולם הצילום" עולה תמונה שונה לחלוטין, מהלך הרוח והנתונים העסקיים לשנת 2015. [המגמה נמשכת גם ב2016]

בעובדה, השוק בכללותו יורד. נקודת השיא בייצור מצלמות הייתה ב 2010 [כ-120 מיליוני מצלמות] ומאז קיימת ירידה ברורה וחדה בכמות המצלמות והעדשות המיוצרות [ב2015 יוצרו כ- 35 מיליון מצלמות בלבד ], כאשר הירידה הקטנה ביותר הינה בשוק מצלמות הרפלקס וחסרות המראה [בהן הייתה אפילו עליה מזערית].

כמובן שאין משמעות מעשית בכך לצלם המקצוען והחובב, אלו ימשיכו לצלם והפער האיכותי לדעתי, בין המצלמות הייעודיות לבין הסמרטפונים ימשיך וישמר, כי העלאת האיכות והתכונות המוספות הולכות ומשתפרות גם אצל יצרני המצלמות, כמו גם אצל יצרני הסמרטפונים.

אז מה צפוי לנו לעניות דעתי בשנה הקרובה ? המגמה של הקטנת משקל במצלמות ובעדשות תוך שיפור מתמיד באיכות תמשיך גם בעתיד, תוך ירידת מחירים, כדי להנגיש את ציוד הצילום לכמה שיותר חובבים. [המקצוענים הם קהל שבויי וחשוב מאוד, אך מבחינת הנפח הכלכלי הם מהווים מיעוט בשוק].

אני מעריך שכמות האתרים להעלאת ושיתוף תמונות תגדל ונפח הפעילות בהם יעלה, כאשר האינסטגרם יגדיל משמעותית את נפחו ויהפוך לזמין עבור עוד מיליוני אנשים.

אני מעריך שיחול גידול גם במספר תערוכות הצילום לרבות תצוגות במוזיאונים של אמני צילום.

כבכל ענף, השינויים ושיפורים טכנולוגיים ימשיכו גם בתחום הצילום, הצילומים באמצעות רחפנים יהפכו לאיכותיים ולנגישים לחובבי הצילום, יתר ויותר סרטונים וסרטים יעשו במצלמות רפלקס [וחסרות מראה] וכלל כמות צילומי הסטילס ומגמת השיתוף והצפייה בהם רק תלך ותעלה לדעתי .

למה למי שאינו קורא שירה, כדאי להכיר את ויסלבה שימבורסקה.

ויסלבה שימבורסקה היא משוררת פולניה שהלכה לעולמה בגיל 89 בשנת 2012.

בין הפרסים והתארים הרבים שניתנו לה מצוי גם פרס נובל לספרות ב 1996.

מדוע צריך להכיר אותה? הסיבה המרכזית לדעתי, היא אסופת שיריה, המדברים לכל אדם ולא משנה מהו סגנון הקריאה האהוב עליו, הוא האם הוא בכלל קורא פרוזה או שירה.

באחד משיריה הקצרים [יש גם ארוכים] שנקרא: כף היד ותרגם דוד וינפלד היא כותבת כך:

עשרים ושבע עצמות, שלושים וחמישה שרירים, קרוב לאלפיים תאי עצבים, יש בכל כרית של אצבעותינו החמש.

הרי זה די והותר כדי לכתוב את "מיין קמפף" ואת "פו הדב".

ואת השיר שנקרא: שמחת הכתיבה שתרגם רפי ויכרט [הוא תרגם רבים משיריה לעברית] היא מסיימת כך:

"שמחת הכתיבה,

יכולת ההנצחה,

נקמת היד בת התמותה."

המילים מהדהדות אחרי שמסיימים לקרוא את שיריה. אז במידה וטרם יצא לכם ואתם בספרייה הגונה או בחנות ספרים, בקשו את אחד מספריה ותקראו בו לאט, לאט, כדי שהמילים ייספגו.

שימבורסקה שאגב סברה שקוהלת היה מגדולי המשוררים, למרות שטענה כי יש חדש תחת השמש, כי כל אדם חדש שנולד ולהבדיל כל שיר שנכתב, הרי לא היו כמותם בעבר והם חדשים תחת השמש. לא אהבה לדבר על שיריה והרבתה לצטט את גתה שאמר:

" משורר יודע מה רצה לכתוב, אבל אינו יודע מה כתב"

היא כתבה לכל סוגי האנשים, אבל לא היו לא אשליות לגבי כוחה המוגבל של השירה ומצטטים מדבריה כך:

"אינני מאמינה ששירה יכולה לשנות את העולם. הנבלים האמיתיים שקיימים וימשיכו להתקיים על פני אדמות, אינם קוראים שירה"

ועם זאת לעניות דעתי וכאתנחתא מדי פעם, מאוד מומלץ לקרוא משיריה.

מבט על מצב הכבישים בישראל ותשדיר מסוכן.

בישראל יש כ6,000 ק"מ של כבישים בינעירוניים עליהם נוסעים כ- 2 מיליון כלי רכב מדי יום. למרות השיפורים המתמידים בבטיחות כלי הרכב, לצערנו תאונות הדרכים גובות מחיר בלתי נתפס של הרוגים ופצועים מדי שנה, מבלי שנראה שיפור מהותי במספר הנפגעים.

מצב הכבישים ותחזוקת במדינת ישראל הינו בתחתית מדינות OECD . כבישים רבים אינם רחבים מספיק, אין לאורכם מפרצי עצירה ואפילו מעקות בטיחות אינם מותקנים בחלקם ובחלק אחר מדובר במעקות ישנים שאינם סופגי אנרגיה.

למרות שמצב הכביש הינו פרמטר משמעותי לגבי היקף תאונות הדרכים, הרי שהממשלה, החברה הלאומית לדרכים [מע"צ מקודם] והעיריות לא שמות על כך את הדגש ואפילו נושא התאורה והרמזורים לקוי בחסר. כבישים שלמים אינם מוארים ואינם מרומזרים למרות שהוכח כי בכביש מואר ומרומזר כמות התאונות יורדת משמעותית.בתמצית, לצערנו אין עשייה מהותית, כלל מערכתית ומחייבת על פי אמות המידה במדינות מתוקנות.

בתור אנקדוטה למצב נספר כי משרד התחבורה מרבה לפרסם תשדיר לפיו יש להוריד את מהירות הנסיעה וכי כל קמ"ש שירד יוכל לסייע להשאיר את הולך הרגל בחיים.

סליחה, אבל לדעתי זה תשדיר דפוק על פניו. כי התשדיר לוקח בחשבון לכאורה, שהנהג כבר יגרום לתאונת דרכים ועכשיו המטרה להוריד מהירות, כדי שהולך הרגל יישאר בחיים ובמידה והוא נשאר נכה….לזה על פי התשדיר אין חשיבות.

במקום להתמקד בתשדירים על נהיגה זהירה בכל מצב, כדי לשאוף לאפס תאונות בגלל הגורם האנושי, אותו תשדיר לוקח בחשבון תאונה ולכאורה מקבל זאת …. בעיניי, זה לא מתקבל על הדעת.

מי שקרא את הבלוג מתחילתו, זוכר אולי הצעה לפיה נהג שנמצא לאחר משפט, אשם בתאונת דרכים עם חלילה פצועים קשה או הרוגים, יקבל חותמת ברורה על מעשיו בתעודת הזהות, כדי שיתבייש להציגה וכדי שהדבר יהווה תמריץ נוסף לנהיגה זהירה. אז ללא כל קשר לתשדיר או אמצעי כזה או אחר, בואו כולנו בבקשה, ננהג באופן הזהיר ביותר ונשפיע על האנשים הקרובים לנו לנהוג כך.

90% משכנתא לדירה ראשונה זה טוב או רע.

בזמנו כתבתי שזוג צעיר מסתכן באופן בלתי סביר בלקיחת משכנתא כה גבוהה ומספיק שאחד מהם יפוטר כדי שהם ימצאו את עצמם בצרות צרורות.

מאז שמעתי כמה דעות לכאן ולכאן ואכן כלכלה אינה מדע מדויק. המצדדים בהחלטה מסבירים כי תוכנית מחיר למשתכן לא תכסה אזורי מגורים רבים בארץ ורבים מדי יישארו ללא דירה ובכלל ההפרש בין משכנתא ותשלום שכירות הוא מאות שקלים בודדים לחודש, כאשר בסוף תקופה: זוג אחד נשאר בעל הבית של עצמו ועל הזוג השני נגזר לחיות בשכירות כל ימיו, כאשר המשמעות השלילית הנובעת ממצב זה, ברורה לכל.

מנגד מספרים לנו שההצעה תעלה את מחירי הדיור ותגרום לזוג שהיה מסתפק בדירה בסכום נתון, לקפוץ מעל הפופיק ולקנות דירה הרבה יותר גדולה ויקרה.

כך או כך, כאשר הביקושים בשוק ידועים וכאשר אין שינוי מהותי בתחום הגדלת ההיצע בשוק, רכישת דירה מאוד ממונפת בישראל, הופכת להיות ליותר ויותר אנשים, עול כבד שחלקם לא יוכלו לשאתו.

האם מישהו הזכיר את אחריות ראש הממשלה המכהן 10 שנים ברציפות….למצב ? אף אחד! אז אפשר להמשיך ולעסוק בפתרונות חלקיים, כמו 90% משכנתא והאם זה טוב או רע, כי זה מסיט את תשומת הלב מהעיקר: לבנות לאורך זמן בהיקפים הגבוהים משמעותית מהביקוש. רק כך נראה בסוף התהליך ירידת מחירים וכל השאר זה פרפראות.

לידיעת הגברים הנשואים שלא רווים נחת מהמערכת הזוגית ……

שיעור הגירושין בישראל נמצא בעלייה רצופה מתחילת שנות השבעים. הרצון למצוא בת\בן זוג מתאימה כדי לחיות איתה בהתאמה לאורך שנות החיים, הינו משימה קשה ביותר ויש שיגידו אף בלתי אפשרית.

לטובת הגברים הנשואים והמתלבטים האם להתגרש או לנסות לשפר את מערכת היחסים, נערך בשוודיה מחקר בו השתתפו 200 אלף גברים. זהו מחקר ענק מבחינת החוקרים וההסתברות הסטטיסטית לשגיאה בתוצאה מובהקת, במחקר בסדר גודל כזה, שואפת לאפס.

תוצאת המחקר הייתה חד משמעית:

נישואין שניים, העלו את המרשמים לקבלת תרופות נגד דיכאון, בעשרות אחוזים!

אז האם הדשא של השכן לא ירוק יותר, או אולי בנישואין שניים, בדרך כלל "החבילה" כוללת ילדים של בן\בת הזוג מהמערכת הראשונה, דבר היוצר מטענים רגשיים לא פשוטים, המביאים בחלק מהמקרים ויכוחים ומריבות, או אולי הקלות היחסית בא ניתן ללכת הלאה, מביאה איתה רצון עז להחליף, לגוון כי האש אינה בוערת עוד…… יהיו הסיבות אשר יהיו המחקר הינו חד משמעי. כדאי להשקיע בזוגיות קיימת ולשפרה, מאשר ללכת על פנטזיות שהסיכויים להגשמתם מעטים.

הערה: ברור שהממצאים הם סטטיסטיים בלבד ואינם באים לפני כל שיקול פרטי או מצב אישי של כל אדם ועם זאת יש בהחלט, גם נישואין שניים מוצלחים.

מר אהוד אולמרט נכנס לכלא ומה זה אומר עלינו ? תתפלאו, אבל דברים טובים.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נכנס לכלא, לרצות מאסר של שנה ושבעה חודשים.

[בפרשת ראשונטורס ומרכז ההשקעות טרם נסתיימו כל ההליכים]

אחד הדברים היותר טובים שיש במדינה הזאת, הוא השוויון כלפי החוק [בהנחה שלא ניקח בחשבון את האמצעים של איש אמיד לשכור את שירותיהם של עורכי דין מומחים, למול אדם עני שיסתפק בעורך דין מהסנגוריה הציבורית]. ראינו את זה במקרה של הנשיא לשעבר קצב ואולי עוד יותר במקרה הנוכחי של אהוד אולמרט.

נראה ששיכרון הכוח משבש לחלוטין את דעתם של חלק [קטן] מנושאי המשרות הרמות . אנשים אלו ודומים להם טרם הפנימו את המושג "משרת ציבור" . זו זכות גדולה להיות בעמדות משפיעות, לשרת ציבור ולהחליט בעניינים העומדים ברומו של עולם. אבל לכל הרוחות, למה להיות תאב בצע, הרי המערכת מתגמלת את העומדים בראש הפירמידה בצורה פנטסטית, כל הדרכים פתוחות בפניהם גם אחרי המשרה, כדי לחיות בצורה שמרבית בני האדם לא חולמים עליה. אז לבוא ולקבל טובות הנאה ולהעדיף אינטרסים של בעלי הון על כלל הציבור, או לקחת שוחד, או כל שחיתות שלטונית אחרת, זה דבר חמור ביותר והעונש עליו צריך להדהד, למען יראו ויראו וכדי לשמש הרתעה ממשית מפני עבירה על החוק. העונש לגבי בכירים שסרחו, לדעתי צריך להיות עוד יותר חמור, מאשר אצל אדם רגיל מהישוב.

אז שמעתי כבר אומרים: עובדים עלינו, זה לא כלא, הוא נכנס לבית מלון, אגף נפרד, חדר כושר, טלוויזיה ועוד.

חברים, ברגע שנשללת זכותו האלמנטרית של אדם לחופש, בוודאי אצל מי ששימש כראש ממשלה ואשר ניפגש בכל העולם עם שועי עולם, זה להפוך לאסיר בבית סוהר לכל דבר ועניין, גם באם אינו נושא מדי אסיר, שהרי אין צורך להוסיף והשפיל את האיש שהנהיג בעבר את המדינה.

ישיבה ממושכת – סיכון לבריאות עם אפשרות לצפירת הרגעה.

לאחרונה אנחנו מוצפים במחקרים המזהירים מפני ישיבה ממושכת של 7 שעות ביממה ויותר והשפעתה על סיכוני התמותה. ברור שהאדם הקדמון היה פעיל מאוד ולא הרבה לשבת אבל בו'אנה [כמאמר התשדיר] עברו מאז כמה שנים בודדות… וכמה שינויים קטנים… באורח החיים.

אז ישיבה מרובה הינה כמעט הכרח בחברה המודרנית [ כדוגמה: ביתי הקטנה, תרשו לי לפרגן, לומדת בטכניון ויושבת חלק משמעותי מאוד מהיום] מה יעשו נהגים [מוניות, משאיות וכ"ו] תלמידים, מתכנתים ועוד ועוד בעלי מקצוע המחייבים ישיבה.

ההמלצות כדי להפחית הנזק הינם: לקום אחת לכמה זמן [בין חצי שעה לשעה] ולנוע כדי לשבור את שגרת הישיבה, בנוסף יש כאלה שאימצו כסא בר גבוה תוך חלוקת משקל הגוף בין הרגליים לישבן, או סטפר [אותו מכשיר ללחיצת כפות הרגליים] מתחת השולחן ועוד פתרונות יצירתיים. אבל כעת התפרסם מחקר גדול ועדכני, המהווה צפירת הרגעה למי שנאלץ לשבת יותר שעות ביום אבל לא מוותר על פעילות ספורטיבית ולפיו במידה ומשלבים ישיבה מרובה [שבכל מקרה רצוי להפחיתה למינימום] עם ספורט כל שהוא [אפילו הליכה] במהלך היום [כ-150 דקות בשבוע] ,הרי שסיכוני התמותה נמוכים וקטנים מאוד, בהשוואה לאנשים פעילים והופכים לסיכון משמעותי רק באם לא מבצעים ספורט בכלל או במינון נמוך מאוד.

עדכון לגבי מדור: עולם הצילום והצילומים בגלריות.

במדור עולם הצילום תמצאו 2 כתבות חדשות. האחת על צלמי עיתונות במוקדי חיכוך או צלמי מלחמה ככותרת המאמר המלווה בצילומים והכתבה השנייה: סקירה על מצלמת ניקון s9900. במקביל עודכנו הגלריות בתמונות חדשות.

——————————————————————————————————————–

הבלוג הזה לא פעם [אני מקווה בצדק] מבקר את מעשיו של ראש הממשלה שמשפיעים על איכות חיינו, אני מבקש דווקא לקראת סיום הרשומה, לצטט את מה שנאמר על ידי אחיו, יוני נתניהו ז"ל על מהות החיים:

" אני מאמין שהחיים בעיקרם אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של אדם למותו, אלה התוכן שאנו יוצקים לתוכם. הביטוי היותר חזק של היקום איננו זרימת הזמן לאורך חייו של אדם, אלה אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכוח אישיותו ומעשיו – ואוסף החתימות שהעולם מטביע בו – דרך רגישותו ופתיחותו לגוונים היותר דקים של גילויי החיים."

ולסיום רשומה זו ובהקשר לחלק מהכתוב, תרשו לי להציע לכם להאזין לעוד שיר שקט שאני אוהב, אבל הרבה פחות מושמע והכוונה לשירו היפה של שלמה ארצי: איסלנד.

האזנה נעימה.

‭‮