הכתבה הזאת תתמקד ברובה בנושאים של איכות חיים וצילום.
אפרופו צילום. יש לי חבר מבוגר מהתחום, לא סתם מבוגר, האיש בשנות ה -70 שלו, חיוני, אוהב לצלם, אבל עד כאן אין שום דבר מיוחד. המיוחד הוא, שהאיש [ככל שיצא לי לראות] אוכל לא מעט במסעדות ואוכל בעיקר מה שחלקנו יכנו, ג’אנק פוד. הוא מלווה את ארוחת הצהריים והערב שלו, עם כוסית קטנה של ויסקי עם קרח. השתייה מתונה ובגודל קבוע והיא הרגל קבוע אצלו של שנים וחשבתי שאולי זאת לא רק גנטיקה [שיהיה חיוני ובריא עד 120] אלה הויסקי שעושה לו טוב.
אז זה שאלכוהול במידה, טוב לבריאות זה הוכח מזמן [אגב מה זה במידה ? בדרך כלל מתכוונים לעד 2 כוסיות יין אדום לגבר [כ- 100 מיליליטר בכוסית] ליום ואחת לאישה. אבל תשומת הלב צריכה להתמקד לא רק בגודל המנה אלה גם באחוזי האלכוהול כי לא דומה כוס בירה עם 4% אלכוהול, ליין ובו 12% ולויסקי בו 40% אלכוהול וכיו"ב. לכן יש להתחשב באחוזי האלכוהול כדי לקבוע את גודל המנה וגם כאן הדברים אינם חד משמעיים, כי למשקל, ליכולת הספיגה ולמזון הנלווה קיימת השפעה משמעותית . עם זאת אסור שהשתייה תשפיע בצורה כלשהי על יכולת מוטורית, קוגניטיבית, מהירות תגובה וכיו"ב. בקיצור במקרה הזה, מעט זה הרבה.
אז מה יש בו בויסקי שיכול לסייע לבריאותינו, במידה ונשתה אותו במידה.
לפני כן הערת הבהרה: למרות היתרונות הגלומים בשתייה מועטה של אלכוהול, חלק ניכר מהרופאים ממליצים למי שאינו שותה שלא יתחיל בכך בגיל מבוגר וזאת בעיקר עקב סכנת התמכרות והשפעות בלתי רצויות עם תרופות [לעניות דעתם של אחרים גם בגיל מבוגר רצוי להתחיל לשתות במשורה ובאם מקפידים על הכמות ואמצעי זהירות, מתגלים היתרונות שיובאו להלן]
הויסקי [בכמות מתונה ולא נחזור על כך יותר] מעכב דמנציה, משפר יכולת קוגניטיבית ויכולת זכרון, מגביר זרימת דם למוח ובהיותו מכיל חומצה אלנית נלחם ברדיקלים חופשיים.
הויסקי מונע מהתאים לפגוש קרצינוגנים ובכך מסייע למניעת סרטן.
הויסקי משפר את בריאות הלב על ידי היותו מדלל דם טבעי.
הויסקי משפר את פעולת העיכול, מרגיע כאבי בטן ומדכא רעב, באם נצרך יחד עם הארוחה.
הויסקי בשונה מיינות למשל, הינו דל סוכר, מומלץ לחולי סכרת ונמצא כמווסת את רמת האינסולין בגוף.
אז עם קרח, עם מים מינרליים, או יבש לבעלי קיבות הברזל, אפשר לטעמי לשקול בחיוב שתיית מעט ויסקי עם הארוחה הראשית ביום במידה ואינכם שותים משקאות אלכוהוליים, או צורכים תרופות בנוסף לכך.
אם אתם מגדלים בביתכם כלב מתאים ואתם נהנים, זה יופי ואם לא, תמשיכו לקרוא…
בשונה מנושאים אחרים בתחום הבריאות, בהם מתפרסמים מחקרים בעלי תוצאות שאינם אחידות ולפעמים הפוכות, כל המחקרים מוכיחים, כי אנשים המגדלים חיית מחמד [כלב בעיקר, אבל גם חתול נחשב] נהנים מבריאות טובה יותר.
בואו נתחיל מהיתרונות, אחר כך במה הדבר כרוך [כידוע, אין ארוחות חינם] ולבסוף איך בוחרים נכון.
הכלב המתאים משפר את בריאות הלב והעורקים, משפר את המערכת החיסונית, מסייע להפיג חרדות. מוריד לחץ דם, עוזר לשמור על משקל תקין ואפילו יכול לסייע בעת עריכת טיולים ליצירת קשרים חברתיים.
שנים טענו נגד כלבים וחתולים שפרוותם משמשת כמאיץ לפיתוח אלרגיות ואסתמה בעיקר אצל ילדים.
מחקרים מהשנים האחרונות, מפריכים טענות אלו ומראים כי הסיכון לאלרגיות ואסתמה פוחת, באם בבית מגדלים כלב או חתול.
גם אם אתם עובדים בעבודה שוחקת ותובענית, הכלב יקבל תמיד את פניכם בשמחה, ללא אינטריגות, ללא אינטרסים מנוגדים, פשוט שמחה נקייה שתשפר תוך זמן קצר, גם את הרגשתכם.
אז האם הכל כך פשוט ? ממש לא!
ראשית, רכישת כלב ואחזקתן [בדר"כ רצוי להתחיל מגור], עולה סכומים לא מבוטלים. האחריות על בעל החיים ההופך לחלק מהמשפחה היא עליכם בלבד ואין פה קיצורי פינות. החל ממזון איכותי, מיטה [מרבץ] כלי אוכל, צעצועים, רצועה, מברשת, תוחם שטח לגור, שמפו ועוד ועוד ובעיקר טיפול וטרינרי שוטף.
הכנסת גור לבית המשפחה צריכה להיות על דעת כולם, כדי שהטיפול והחינוך [לרבות גמילה מעשיית צרכים בבית] לא יוטלו על אדם אחד.
רצוי מאוד לקחת כלב שנדלקתם עליו מבחינת מראה והתנהגות, כדי שגם בזמן המחייב יותר סבלנות וטיפול בו, לא תוותרו ותמשיכו בטיפול מסור עד שיתרגל, ימצא את מקומו בבית לשביעות רצון הדדית וייסב לכם בעיקר הנאה.
בחירת הכלב הנכון עבורכם, הינה קריטית להצלחת תהליך החיברות [השתלבות] והשתלבותו במשפחה. אין זה נכון כי מכל כלב תפיקו הנאה, להיפך, בחירה לא נכונה תסב לכם תסכול ועוגמת נפש וגם הכלב ייצא מכך נפסד.
האם לאמץ כלב מעמותות ראויות, או לקנות כלב מעורב או גזעי?
זו שאלה שלדעתי אין עליה תשובה חד משמעית. נכון שאם לקחתם כלב מעמותה עזרתם לעוד כלב שלא לחיות ברחוב עם כל הסיכונים שבנושא. מצד שני, אם לא התחברתם לכלב והוא יגיע לביתכם עם בעיות התנהגות מובנות, יהיה קשה מאוד לגדלו ולחיות בצידו בהרמוניה. הרי מהיכן הגיעו כל אותם כלבים לעמותות שעושות עבודה כל כך חשובה, בעיקרם מנטישות כלבים של אנשים לא הגונים ולא אחראים שזרקו את הכלב, כי זה לא "התאים" להם. לכן אם קרה משהו דרסטי ואין ביכולתכם להחזיק כראוי את הכלב, אל תנטשו אותו בחצרה של עמותה לכלבים, אלה מסרו אותו לבית חם ואוהב שיטפל בו כראוי.
אז במה לבחור ?, בגדול, יש להתאים את הכלב מלבד המראה החיצוני לאורח החיים של בעליו \ משפחתו.
אדם ספורטיבי שזמנו בידו, יהנה לרוץ עם כלב רוח לדוגמה או כלב אתלטי אחר. אותו כלב בדירה עירונית קטנה, עם 2פנסיונרים מבוגרים שאינם בכושר יגרום לבעיות, נזקים ותסכול כיוון שלא יוכל לפרוק את מרצו הרב.
באם זהו כלב ראשון שלכם, תקראו על מאפייניו, תשאלו בעיקר על הקשיים, תאספו מידע ותתאימו את אופי הכלב, גודלו ופעילותו לפעילותכם. [גם אם הכלב מעורב, סביר שגזע מסוים יותר דומיננטי בו]
רווק שעסוק כל היום בעבודה אין טעם שיגדל כלב שאת התסכול והבדידות שלו יפרוק על הרהיטים. כלב אינו סמל סטטוס הוא חיה חברתית וחכמה שזקוקה לטיפול מתמשך ותמורת טיפול נאות, הוא יעניק לכם פי כמה שמחה ובריאות.
מחקר חדש בנושא הקשר בין צריכת חלבון מהחי ומהצומח לבין סיכויי תמותה.
במחקר ארוך ומקיף בנושא, נמצאו הממצאים הבאים [לאחר שנוטרלו גורמים העלולים לבלבל]:
1. במשתתפים שצרכו יותר אנרגיה מחלבון מהחי, הסיכון לתמותה עלה, עם עליית הצריכה מחלבון זה [היו הבדלים לרעת בשר אדום מעובד למול בשר עוף, אבל זאת הייתה המגמה]
2. במשתתפים שצרכו יותר חלבון מהצומח, הסיכון לתמותה ירד עם העליה בחלבון זה.
3. נקיטת אורח חיים בריא כגון: ספורט, ללא עישון וכיו"ב הפחיתה במעט את הסיכון לתמותה גם בקרב צרכני חלבון מהחי.
4. החוקרים מדגישים כי להחלפת חלבון מהחי במיוחד בשר אדום מעובד בחלבון מהצומח עשוי להיות יתרון בריאותי ממשי.
[הערה : המחקר לא מפרט באם הנתונים נאספו גם על אוכלי חלבון צמחי מעובד כדוגמת מוצרים מקבילים למוצרי טבעול.]
בתמצית על שני צלמים וצלמת הגדולים מהחיים.
בלוג שבחלקו הגדול עוסק בצילום, לא יכול שלא לכתוב מספר מילים על הצלם דוד רובינגר ז"ל, חתן פרס ישראל ואכן כבר לפני מספר חודשים בעודו בחיים, הופיעה במדור "עולם הצילום" כתבת הוקרה עבורו וכתבה נוספת תצורף בקרוב. עבודתו של רובינגר תשמר לעד וחלק מתמונותיו כמו תמונת הצנחנים בכותל, הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית.
מעט יודעים ומכירים את פאול גודמן ז"ל שרובינגר בצעירותו ביקש וחלם להיות צלם גדול כמותו. פאול גולדמן שנולד ב1900 בהונגריה והגיע לארץ כשהינו בן 40 , היה למעשה צלם העיתונות הישראלי הראשון וחבר קרוב של רוברט קאפה שעד היום שייך לליגה המצומצמת של הצלמים הידועים ביותר בעולם.
פאול גולדמן התרוצץ עם גי’פ ישן ומצלמה וצילם את האירועים החדשותיים של אותה תקופה. יותר מהכל יזכרו על שמו את התמונה המפורסמת של דוד בן גוריון כשהינו עומד על הראש בחוף הים, אבל הוא גם צילם פעולות צבאיות ותרבותיות רבות, בין השאר צילם ב1949 את מבצע העלאת יהודי תימן, ב1954 את אוטובוס שנפגע בפיגוע מעלה העקרבים ואפילו את הגול של נחום סטלמך במשחק הכדורגל בין ברית המועצות לישראל.
למרות שכונה על ידי חלק מהמבקרים כצלם גאון, הוא נפטר כמעט בחוסר כל בדירת חדר מרופטת בתל אביב.
לימים כשבתו מכרה [בפרוטות לעומת שוויו] את עזבונו שהכיל כ 40,000 נגטיבים לאיש עסקים אמריקאי, השקיע זה בהעמדת תערוכה שנעשתה במוזיאון ישראל " פאול גולדמן – צלם עיתונות 1943- 1961. להערכת גורמים המצויים בתחום, ערכו של האוסף גבוה ביותר ולא נתפלא באם הוא יימכר בשנית ובלבד שעבודותיו יגיעו למוזיאון כדי שקהל ישראלי רב, יוכל לחזות בצילומיו.
אכן סיפור חייו מזכיר במשהו את סיפורה של הצלמת ויויאן מאיר, שקיבלה הכרה בינלאומית רק לאחר מותה, עת התגלה באקראי אוסף תמונותיה השווה היום הון עתק. הרחבה בנושא, נכתבה באחת מכתבות המיקס הקודמות.
עוד על המתרחש בעולם הצילום.
כזכור לכם כתבתי במיקס הקודם על תהיות ומשאלות לגבי חברת ניקון. אחד הנושאים היה אי המשכיות החברה בסדרת המצלמות DL [חיישן בגודל 1 אינצ’] בינתיים התבשרנו שהחברה סגרה סדרה זאת וביצעה מהלך פיטורים נרחב של מאות עובדים לאור התחרות וצימצום נתח השוק שלה.
בשיחה שהייתה לי עם היבואן המקומי, הוא אינו מרגיש ירידה בביקושים בישראל מעבר להקטנת ההיצע במצלמות הקומפקטיות שלא היו אף פעם חוד החנית במוצרי ניקון והביקוש למצלמות רפלקס ועדשות נמצא במגמה חיובית מאוד.
עם זאת פורסם כי חברת סוני עקפה במכירותיה בארה"ב את חברת ניקון במצלמות "פול פריים" והיא השנייה שם בדירוג לאחר קנון וזאת לאחר שבשנה קודמת המהפך קרה גם באירופה.
צריך להבין כי לחברת ניקון [שהוציאה כעת לשוק עוד מצלמה מעולה ה- 7500 ] יש בעיה מסוימת בתחום הוידאו, בעיקר במערכת הפוקוס והצלמים של היום נוטים להשתמש לא רק בסטילס במצלמתם המקצועית.
דבר נוסף הוא התחזקות הדרגתית של חברת סוני בשוק העולמי. סוני מנפיקה מצלמות מעולות החל ממצלמה עם עדשה קבועה, עבור למצלמת גשר מעולה וכלה במצלמות מקצועיות הנמצאות בטופ הדירוג העולמי.
חלק מהתחזקות זו נובע מהיותה של סוני יצרנית החיישנים הגדולה ביותר בעולם [הנמצאים גם במצלמות ניקון, שבעבר עבדה גם עם חיישן של טושיבה]
האם מגמת ההתרחבות של סוני תיעצר?, האם ניקון תשלוף שפן חדש מהכובע שיחזיר לה את ההובלה?, האם קנון תבצע שיפור דרמטי במצלמות הכניסה של DSLR שכרגע נחשבות למעט פחות טובות בסטילס ממצלמות ניקון המקבילות? כלום לא ידוע, אבל משעמם לא יהיה.
בתמצית על סדר חדש בכלכלה.
כשהתחלתי את עבודתי אחרי שהשתחררתי משרות קבע קצר, חבריי ואני שבאנו ממעמד כלכלי בינוני -נמוך, חלמנו לעשות לאחר עבודה קשה ומרובה "מכה" של מיליון דולר כדי להגיע לרווחה ולנחלה. זה לא רלוונטי מי הגשים את החלום ומי לא, העניין הוא שהעולם מאז לגמרי השתנה, ואיתו גם גודל החלומות.
היום יש לא מעט צעירים אשר חולמים [ומתי מעט מתוכם גם מגיעים למימוש] על סכומים שלא העלנו אפילו בדעתינו ואני מודה, חלקנו גם לא ידעו לרשום נכון, סכומים של מיליארדים.
נזכרתי בכך במכירה של מוביל איי לחברת אינטל בסכום של 15.3 מיליארד דולר. זהו סכום בלתי נתפס. אבל בעוד מובילאיי מאפשרת עמדת הובלה בשוק הרכב האוטונומי, קיימות חברות המהוות בועה טכנולוגית ושוות מיליארדי דולרים על סמך ציפיות בלבד שבחלקם הגדול לא תתממשנה וזאת למול חברות של הכלכלה המסורתית המייצרות מוצרים מוחשיים עם רווח מדיד ומוחשי ששוות 10% או פחות מחברות החלום.
קחו למשל את חברת סנאפ העוסקת באפליקציית מסרים מיידים למול חברה הנמנית עם העשירייה הראשונה ביצרניות כלי הרכב בעולם וכן ניחשתם נכון, שוויה של סנאפ שמערכת המחשוב שלה בכלל מושכרת ואשר ציינה בתשקיף ההנפקה כי יתכן ולעולם לא תגיע לריווחיות מוחשית, עולה פי כמה על חברת פורד כדוגמה.
אז כנראה שהדור הזה שעוסק באפליקציות ומיליארדים, משנה את חוקי הכלכלה הישנה רק חבל שבדרך רוב הצעירים עובדים קשה, משתכרים קצת מעל המינימום וחולמים על קורת גג עם משכנתא ממונפת מאוד, מהכלכלה הישנה.
ספרים רבותיי, ספרים…
1. מבקש לעדכן כי בזמן שחלף הרחבתי את ספרי השני : “דרך מילים ועדשה" ל- 200 עמודים והוא כולל כעת גם פרוזה. במה מדובר נשאיר זאת כהפתעה לקוראים ומ – 16במאי יופיעו הפרטים גם באתר מימונה. קוראים המעוניינים לרכוש את ספרי הראשון "פשוט בשבילך" בהנחת עודפים יוכלו לקבלו ב -15 ש"ח בלבד [נמכר ב-78 שח] בתוספת דמי משלוח. לפרטים כתבו לי למייל keshet3@zahav.net.il
2. ספרה של ד"ר ג’ודית אורלוף "האקסטזה שבכניעה" הוא ספר מעניין למי שהתפתחות אישית – רוחנית מדברת אליו. הספר שמדלג בין אמיתות רפואיות, פסיכולוגיות לבין רפואה אינטואיטיבית, מציע מתי לשלוט בסיטואציה ומתי להרפות. לדברי המחברת, דווקא השחרור שבא עם "הכניעה" מסייע לשחרור פחדים, לבריאות, להתפתחות רוחנית, למערכות יחסים חברתיות וכלכליות ועוד.
כאמור הספר מעניין ובין מעל 400 ויותר מדפיו, תמצאו לבטח משהו שיסייע גם לכם.
3. את שם הספר הבא "זרימה" אתם מכירים מביטויי היום יום. ספרו של מיהי ציקנסטמהיי מתמודד אף הוא עם רצוננו להיות יותר מאושרים, הספר המביא כלים מהפסיכולוגיה המודרנית במקביל לדוגמאות של אנשים שמימשו את אותם העקרונות, כדי להפוך למאושרים יותר, הוגדר על ידי הוול סטריט ז’ורנל כאחד משישה ספרים, שחובה להחזיק בכל ספריה ראויה לשמה.
במדור עולם הצילום נוספו לבלוג 2 כתבות עם צילומים שלי בנושאי:
צילום דיוקן בצבע וצילום דיוקן בשחור לבן
נוספו צילומים חדשים בגלריות והתווסף מאמר קצר על צילום עירום אמנותי במקום הפתיח הקודם. אתם מוזמנים כמובן לקרוא ולצפות.
להדגיש כי אני מקבל לא מעט פניות להמלצות על מצלמות , עדשות ובכלל ציוד צילום וכולן נענות בהקדם ובשמחה ובמקביל אני פותח את האפשרות [לאחר ניסיון מוצלח] להדרכה אישית בצילום בהתאם לתיאום.
לקראת סיום כתבת מיקס זו קבלו ציטוט של ברק אובמה. האמת היא שלעניות דעתי האיש טעה בגדול בנושאי איראן, הטרור ומדיניות החוץ ואם זאת הציטוט שווה הפנמה :
" שינוי לא יבוא אם אנחנו נחכה לאדם אחר או זמן אחר. אנחנו האדם שחיכינו לו. אנחנו השינוי שאנחנו מחפשים"
לסיום כתבה זו קבלו שיר ישן שמוכיח שלמוזיקה טובה אין תאריך תפוגה וגם אם הזמרים נמרוד לב ואורלי פרל לא הפכו לכוכבים, השיר: "זה כל הקסם”. נשמע מעולה גם היום – נוסטלגיה במיטבה.
והכי חשוב האביב, כמו שאתם רואים, נמצא בפתח. חג אביב שמח!