ב- 14 למאי אושרה בכנסת ברוב דחוק של 61 מול 59 הממשלה החדשה של נתניהו. האם לילד הזה התפללנו , כשהלכנו לבחירות שעלותן למשק [עלויות תפעול, מימון מפלגות והפסד לתוצר] מוערכת בכ -2 מיליארד שקלים. מניח שגם אתם תסכימו, כמו מרבית העם, מצביעי הימין והשמאל, כי התשובה הינה שלילית.
מי שעקב אחרי הסחר-מכר של מינויי השרים ותפירת התארים כדי להשביע את האגו של נושאי המשרה, היה צוחק אלמלא היה מדובר בנושאי משרה , אשר למדיניותם השפעה מהותית על אופן ניהול חיינו.
ממול במחנה הציוני, החליטו מאוחר מדי להתעורר והרצוג נשא סוף סוף נאום תקיף ומשכנע. [היכן היו כל היועצים שלו קודם…]
בשני הצדדים של המפה, מבינים שהממשלה הזו לא תחזיק יותר מדי זמן. התקוות להסדר מדיני הוכנסו להקפאה עמוקה ומרבית העיניים נשואות לשר האוצר החדש, כדי לבחון באם השנויים המתבקשים בתחום הורדת מחירי הדיור ויוקר המחיה, אכן יצאו לפועל.
קרן אור מסוימת אפשר למצוא אצל נשיא המדינה החדש מר ריבלין שעמדותיו ונאומיו הפכו לממלכתיים, שקולים וערכיים כמתחייב מתפקידו.
אנחנו, נתיניו של נתניהו, [משחק מילים נחמד…] נמשיך לעקוב [כאילו שיש לנו ברירה…].
על פיפ"א, יצוא חקלאי, היחסים עם ארה"ב ועוד.
הכותרת היומרנית הזו אינה פתיחתו של מאמר מורכב וארוך, אבל דווקא לאחר הרכבת הממשלה החדשה, שנשענת על כרעי תרנגולת ורצונם "הטוב" של חברי כנסת כמו מר אורן חזן, ששימש כמנהל קזינו בבולגריה [במקביל נפרשות כעת עלילותיו בתקשורת] מתחזקת יותר ויותר ההכרה, כי הנהגת המדינה עוסקת ותעסוק הרבה יותר בשוטף, מאשר בחשוב.
באם יוזמה פלסטינית זניחה יחסית, שרצתה לקעקע את מעמדנו הבינלאומי בפיפ"א, מצליחה לקבל סיקור עולמי ואנחנו מגמגמים…
באם חקלאים ויצואנים מישראל נדחקים משווקים לגיטימיים. באם התמיכה בישראל פוחתת גם בארצות הברית והדה לגיטימציה בכל הקשור לישראל, מתחזקת בעולם ופה עוסקים בעיקר בעסקנות סקטוריאלית, אז סליחה עם כל הכבוד לממשלה הנבחרת, הגיע הזמן גם במישור יחסי החוץ לייזום הסברה, לפתח קשרים בינלאומיים ובכלל אסור לתרץ את כל חוסר המעש באנטישמיות. להיפך, בגללה צריך לפעול יותר.
נכון שקל להשיא עצות, כאשר אין את כובד האחריות, אבל על פניו נראה שאין תחליף לפתרון מדיני, או לפחות, להראות לעולם שאנחנו פועלים למען הגשמתו . הפעילות הדיפלומטית בנושא זה חשובה ביותר וגם באם לא ייחתם הסכם בטווח הקצר, עצם התהליך ייתן לנו לקצור פירות בתחומים כל כך מהותיים, כשקשה מאוד להבין [אפילו טקטית] את אוזלת היד הממשלתית וחוסר הפעילות בנושא.
בואו נחליף דיסקט. כמה מילים על אופנת חיקוי, המשפיעה על התנהגות הרבים.
כתבנו בעבר כמה מילים על הנושא של יופי מוחלט ויופי יחסי, אבל לא על תופעות של התנהגות עדרית, שקשה להסביר סוציולוגית, ואיך בזמן נתון היא מתפשטת והופכת לנחלת הרוב.
כעת אנחנו בקיץ ונשים צעירות ומבוגרות הולכות מזה תקופה עם כפכפי אצבע. כפכפי אצבע הוא מוצר שאני מכיר עשרות שנים, ותכליתו העיקרית הייתה הליכה בים. מעניין מה הפך אותו לפריט אופנתי אצל מרבית הנשים בהליכתן היום יומית ברחוב.
קחו את נושא הקעקועים שהפך כמעט לנחלת הכלל [אגב אני מבין שבהלכה יש איסור לכך] ותחילתו אצל מספר מועט של אנשים שלא היית שמח, באם בתך הייתה יוצאת עם אחד מהם.
נושא נוסף משותף, הייתה תספורת הקוצים עתירת הג'ל, אצל הילדים. עכשיו הם עברו [הבנים] לגילוח בצדדים והשארת גבעת שיער גבוהה במרכז, זה יפה? לפעמים ממש לא, אבל זאת האופנה שהתפשטה.
גרוע מכך לדעתי, הוא המנהג של הגדלת חזה וחיטוב ישבן ועל תתעו בי, אני לא דוגל בפוריטניות, או משהוא קרוב לזה, אבל נערות או נשים בעלות חזה קטן או בינוני, מדוע הן צריכות לבצע ניתוח?.
כיצד התחלפה האופנה והיא סוחפת בדרכה רבים וטובים [ רבות מדי וטובות בדוגמה האחרונה]
השאלה מעניינת גם בעידן התקשורת המקוונת, מה גורם לנטיית הכף, איך זרזיף של תופעה שולית, הופך לנחשול עצום?
אמרו לי שעכשיו מתחילה אופנה של מגפיים קצרים עם מכנס קצר, אתם יודעים מה, אולי עדיף שיישארו כפכפי האצבע……
כמה מילים על צילומים מלהיבים, והאפשרות לשדרג יכולות או יצירתיות מצילומים פשוטים.
בצילום כידוע יש מספר חוקי בסיס. בתחילת הדרך מומלץ להכירם וכדאי לשמור על אותה חוקיות מובנית. בהמשך ככל שאנו מתקדמים, נשבור לפעמים את הכללים, מתוך הבנה ורצון לחזק מסר\ויז'ואל מסוים.
תמונות רבות מייצרות אצלנו אלמנט של וואו…. ידוע שבאתרי צילום תמונות ברמה טכנית גבוהה של ציפורים מצד אחד ומאקרו מצד שני, זוכות לרייטינג וציונים גבוהים. האמת היא שזו "חוכמה" די קטנה. ברגע שהנך מצויד במצלמה המתאימה ובעיקר בעדשה מקצועית מתאימה, אין למעשה בעיה לאחר תרגול, להשקיע את הזמן ולקבל תוצאות יפות. העניין הוא שהתמונות בגדול חוזרות על עצמן ובשלב מסוים נוצרת רוויה.
גם צילומים של נוף יפה [ובעיקר שונה מהמוכר לנו] זוכים לרייטינג גבוה, האמת שזהו צילום פשוט ומסגור נכון של נוף יפה, לעולם לא יאכזב.
צילומים נוספים שזוכים לרייטינג גבוה, הם צילומי שקיעה וים בחשיפה ארוכה. פה הצילום נעשה בעזרת חצובה, טיימר ובדרך כלל שלט רחוק. גם כאן התוצאות מרהיבות [גם באם לרוב אינן טבעיות] בגלל החשיפה הארוכה.
עם זאת, מי שמכיר ונחשף לא מעט לצילומים יפים אלו, מאבד את אלמנט ההפתעה וההתלהבות. מסיבה זו אולי, תמונות כאלה לא מוצגות במוזיאונים, או זוכות בתחרויות יוקרתיות ולא נרכשות על ידי אספנים.
אבל באם אתם רוצים לעלות שלב [כולל בצילומי טבע] תצטרכו לשלב בצילום, מוקד עניין נוסף ולא שיגרתי. זה יכול להיות סיפור ייחודי בתמונה ו\או הבעת רגש עוצמתי וחודר.
אחת האפשרויות הטובות והזמינות ביותר לשפר את כישורכם והיצירתיות בנושא, היא דווקא להתחיל בצילום של דברים פשוטים לכאורה, מתוך מגמה להבליט בהם משהוא מיוחד, כדי ליצור עניין\רגש אצל הצופה.
כך או כך, העיסוק בתחביב הצילום ישפר את מורכבות ראייתכם, יחדד את הבחנתכם בגוונים, בצבע, באור ובצללים ובכלל את חשיפתכם ליופי. שווה נכון?
אפרופו צילום, הוספנו 2 כתבות חדשות לעיונכם, במדור עולם הצילום. מבחן למצלמת ניקון 5500 ומצלמת V3 עם עדשת 70-300.
על שינוי קטן שעושה הבדל גדול כלומר על לימון שמוסיף המון.
מעטים מאוד מיני המזונות שכולים לתת שיפור מערכתי בגוף.
אחד מהם ולטעמי אולי החשוב ביותר, הוא הלימון.
זה שהלימון עשיר באנטי אוקסידנטים, ויטמינים ומינרלים זה טוב, אבל בכך הוא אינו שונה ממרבית הפירות.
מיץ לימון מסייע להקלה על דלקת חניכיים [על ידי שטיפה עם מים] והוא מעודד את מערכת החיסון ויצירת תאי דם לבנים.
הלימון מקטין סיכון ללקות בבעיות במחזור הדם, בטרשת עורקים ודלקות פרקים.
הלימון מסייע בהקטנת לחץ דם גבוה, והוא יכול לעזור לדיאטה ולכאבי גרון.
יש לו עוד שימושים המסייעים נקודתית , אבל לדעתי, היתרון המערכתי הגדול ביותר של הלימון, הוא בתכונתו הבסיסית הגבוהה [למרות טעמו החמוץ] .
על החשיבות של מזון בסיסי מול חומצי והיחס הרצוי, כבר כתבנו בעבר. העניין שאצל מרבית האנשים, המזון הוא חומצי מדי ויש לכך השלכות בריאותיות שאינן טובות לאורך השנים.
אימוץ ההרגל של שתיית מים עם לימון במשך היום, יעשה לכם רק טוב ובגדול!
האם האוויר מבועת הנדל"ן מתחיל לרדת.
מחירי הנדל"ן המופרזים ברובם אצלנו, מושפעים כרגיל מהיצע, ביקוש וציפיות [להעלאה או ירידת מחיר].
מר יוג'ין קנדל ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הודיע בתחילת יוני 2015, כי לפי בדיקה של קרן המטבע העולמית, מחירי הנדל"ן בישראל גבוהים בממוצע ב-30% מערכם הכלכלי.
נכון או לא נכון, זוהי סנונית ראשונה של איש מקצוע ממדרגה ראשונה, שמתייצב מול מנטרת הקבלנים, לפיה המחירים רק יוסיפו להעלות.
אין לנו מושג באם לשר האוצר החדש תהייה את מסגרת הזמן הנחוצה והתמיכה הפוליטית, כדי להוזיל דרמטית את מחירי הדיור, אך אין ספק שכדאי לזוגות המעוניינים לקנות את דירתם הראשונה, לבצע סקר שוק מעמיק ולא להיחפז.
הפלרת המים – על נזקי הפלואוריד.
סגן השר ליצמן, הורה להחזיר את הפלרת המים אחרי שהשרה הקודמת יעל גרמן, החליטה לבטלו.
נימוקי סגן השר ליצמן, כי המהלך יקטין עששת בעיקר בקרב שיני הילדים, בעשירונים התחתונים.
צריך להבין כי הפלואוריד נמצא במחלוקת לגבי השפעתו על עששת, אבל אין מחלוקת בהיותו רעל המביא לנזקים במערכת העצבים, בבלוטת התריס, בהחמרת סוכרת נעורים ומחלות נוספות.
פרופ' עמנואל מזור ממכון ויצמן אמר בנושא: "ההפלרה הגורפת של מים בארץ, במקום קבלת הפלואור על ידי המעוניינים בכך באמצעות משחת שיניים, הינה שימוש בתותח כדי להרוג זבוב"
בעולם כולו יש רוב מאסיבי למדינות שאינן מפלירות מים, בכל מדינות אירופה, רק אירלנד מפלירה את המים.
קשה להימנע מהרושם שסגן השר ליצמן, העדיף לקושש עוד כמה קולות מהמגזר הדתי, במקום לשקול את הנושא, בראיה ממלכתית.
[עם זאת צריך להוסיף, כי לא כל המומחים רואים בתופעה זו בעיה.]
למעוניינים להיזהר ולהקטין את נזקי הפלואוריד, מוצע ראשית לוודא שמשחת השיניים שלהם אינה מכילה אותו ובנוסף ניתן להתקין פילטרים על ברזי רחצה ושטיפת ידיים.
המלצה על ספר "גדול" וסרט "קטן".
מי שקורא את הבלוג הזה מתחילתו, יודע שההמלצות בנושאי ספרים מתרכזות בז'אנר שנקרא: עיון או בספרים שיכולים לתת ערך מוסף בחיי היום יום. היום ההמלצה היא על ספרו של ג'ק קורנפילד : הלב הנבון. קורנפילד שהינו שילוב של פסיכולוג מערבי ונזיר בודהיסטי [הקדיש שנים לתרגול במנזרים בהודו, בורמה ותאילנד], התעלה בספרו זה [430 עמודים] על ספריו הקודמים והוא פורס מדריך רחב ובהיר, על עקרונות הפסיכולוגיה הבודהיסטית ואפשרות שילובה בחיים המערביים. הספר אינו נקרא כרומן, אלא מחייב הפסקות והטמעת חלק מהרעיונות. מומלץ.
ההמלצה הפעם לסרט היא משלנו, סרט ישראלי שבוצע בתקציב קטן ושמו: תפוחים מן המדבר.
הסרט הזה מצליח לגעת בצופים. הדילמות שעומדות בפני בת יחידה מבית חרדי ירושלמי, המחפשת חיים שלמים יותר מבלי שתרצה לפגוע בדת, בערכיה ובמשפחתה הגרעינית, מתפתחות לכדי סיפור מרגש, שמשאיר אותך מרותק למסך וחושב ומהרהר גם לאחר שירד. סרט מומלץ.
לסיום רשומה זו ובהקשר מסוים לכך, דווקא ג'ורג וו בוש [האב] אמר את הדבר הבא:
"ידידיי, אל נא תתפללו לחיים קלים יותר, התפללו להיות אנשים חזקים יותר".