הספר הראשון "פשוט בשבילך" יצא לאור ב2012 . הספר כולל בעיקר שירים [בגובה העיניים, אך בהחלט מהדהדים ולפעמים מרגשים, כך אני למד מתגובות הקוראים] וצילומים שמרביתם בצבע וחלקם בשחור לבן. הספר שיצא בכריכה קשה וצבעונית נמכר כבר במאות עותקים ומוצע כעת לקוראי הבלוג במחיר חיסול עודפים של 15 שח בלבד [מחירו 78 שח] לאיסוף עצמי בראשל"צ או בתוספת של 10 שח למשלוח בדואר בארץ.
הספר השני "דרך מילים ועדשה" יצא לאור לקראת ראש השנה 2018 . הספר כולל 224 עמודים , רווי בצילומים מיוחדים וחלקם מרגשים,שירים ואפילו סיפור לילדים.
מצ"ב לעיונכם ביקורת מקצועית על הספר שפורסמה בירחון "חיים אחרים" ובאתר גדול לספרות.
המעוניינים ברכישה ישירה של הספר בהנחה מיוחדת נא לפנות דרך הצור קשר בבלוג. תודה.
שם הספר : דרך מילים ועדשה
שירים וצילומים שמנסים להרגיש ולגעת
שם המחבר : עמי חסון
הוצאת ספרים : קשת אפיקים
מספר עמודים: 224
תאריך הפקה: שנת 2018
כדאי שתשמעו יותר ללב ופחות לעיניים, כי יופי פנימי, הוא לא מס שפתיים (עמוד 35)
הספר המקסים והמרגש הזה מכיל אוסף של שירים ואוסף של צילומים בשחור לבן, פרי יצירתו של עמי חסון, שכותב ומצלם מתוך הלב והנשמה.
בשירים ובצילומים עמי כותב ומציג מגוון רחב של נושאים: נוסטלגיה על ימים שהיו ואינם, אהבות ואכזבות, הטיפשות והפוגענות של המלחמה, פער הדורות, חשיבותן של המילים, תחרות יופי, התאהבות ראשונית, תלאות גיל הזיקנה ועוד.
בשירים של עמי יש הרבה מסרים חיוביים, נוסטלגיה, תשוקה גדולה לאושר ואהבה,
ואלו מלווים בתחושות של געגועים, אכזבות וגם כישלונות.
אנסה להמחיש את אוצר המילים המרגש והמופלא של עמי חסון בציטוטים מתוך השירים.
השירים משקפים מחשבות של אדם מבוגר המתגעגע לעבר, לנעורים, ובשיר "ההזמנה"
הוא כתב בין היתר:
מה תרצה להזמין,
שאלה המלצרית הצעירה,
כשהיא מתכופפת ומחייכת קמעה.
נעורים אמר לה האיש, אחרי מעט מחשבה.
כוס נעורים, עם קשית של תשוקה
ולידה עוגייה של עליצות צעירה.
בשיר "אלבום התמונות" עמי נזכר בימים של פעם, ומתגעגע לאנשים של פעם:
אנשים יפים היינו, פעילים, אוהבים.
בשיר "פנטזיה" עמי מפנטז על הדברים שכולנו חולמים עליהם: שלום, אהבה, צדק, בריאות, שמחה ורווחה כלכלית, אבל המציאות כל כך שונה.
בשיר "הגילוי" יש תחושה של החמצה גדולה, צער על הזדמנויות שהיו ולא מומשו בימי העבר שלא ישובו עוד:
אתה מגיע לגיל בו אתה מגלה,
שאפילו לגביך, אתה שוב טועה.
לא תהיה כבר מי שחלמת להיות,
וכנראה לא תגשים, את כל מה שרצית,
גם אם שאפת והשקעת רבות.
….
כך או כך, הזמן אינו עוצר והשנים עוברות,
ולך מה שנותר זה להמשיך, להשתדל ולקוות.
בשיר "שולי החברה" עמי משמיע דברי ביקורת על קהות החושים והתעלמות מה"שקופים", אלו החיים בשולי החברה, אלו שלא הצליחו במרוץ החיים ונשארו מאחור:
ערב ירד וסתם יצאתי להליכה,
ראיתי אותו שרוע, נתמך על עמוד בקצה המדרכה,
עיניו מזוגגות, פניו הכהות כמו קפואות,
מכנסיו בלויות וידיו מעט רועדות,
בקבוק ריק של וודקה זולה לצידו,
ומדי פעם, עובר טיק עצבני בלחיו.
ישנם גם שירים עם מסר של זעקה, כמו זו הנשמעת בשיר "עבד קבלן":
כן, הרבה לפני שנהפוך אור לגויים,
בואו נתייחס בכבוד לזקנים, לנזקקים,
לאנשים החלשים, שבתוכנו חיים.
השיר "ללא גבולות" מדבר על קדושת החיים בעולם שופע אלימות והרג מיותרים:
תארו לכם עולם, עם פחות גיבורים,
שבו אנשים "סתם", חיים ועוזרים,
נהנים ומתפתחים, פשוט מבינים,
את קדושת החיים.
מצאתי שיבוש קל בעריכה, שהוא טעם לפגם אך אינו פוגם ביצירה.
תוכן העניינים לא מעודכן כאשר רשום שגלריית הצילומים נמצאת מעמוד 55 עד 161,
אבל בפועל הגלרייה נמשכת עד עמוד 213. קשר ומשוב מופיע בעמוד 224.
אני ממליץ בחום על הספר המרגש והחיובי הזה, כאשר באמצעות שירים וצילומים עמי מעביר מסרים על מה שבאמת חשוב בחיים.
"בתוכנו עדיין חבויה התשוקה,
לאותה אהבה נשגבת, עלומה" (מתוך השיר "מסתרי האהבה").
כאן תוכלו לצפות בספרי השלישי רסיסי שירה והבזקי צילום כאן
מצ"ב ביקורת על הספר מטעם הסוקר אריק בלום
שם ספר : רסיסי שירה והבזקי צילום
כדאי שתשמעו יותר ללב ופחות לעיניים, כי יופי פנימי, הוא לא מס שפתיים
(ציטוט מהספר הקודם, עמוד 35)
"רסיסי שירה והבזקי צילום" הוא ספר מקסים ומרגש המכיל אוסף של מאות שירים ומאות צילומים בשחור-לבן, פרי יצירתו של עמי חסון, שכותב ומצלם מתוך הלב והנשמה.
זהו ספר המשך לספרו הקודם של עמי: "דרך מילים ועדשה" (שנת 2018), ושניהם לדעתי הם ספרי חובה בכל בית בישראל, כי הם עוסקים בנושאים החשובים ביותר לאושרו של אדם:
אהבה, רגשות ומחשבות על מהות החיים. השירים והצילומים עושים טוב למשורר וגם לקורא. "מצאתי בצילום ובכתיבה, גם צד תרפויטי, ההתנתקות מהבלי העולם ואילוצי היום יום, עושה לי רק טוב" (השיר "השקט שבפנים" – עמוד 185).
בשירים ובצילומים עמי כותב ומציג מגוון רחב של נושאים: אהבה ובעיקר אהבה נכזבת, בדידותו של האדם בעולם המודרני המנוכר, עולם מטורלל, אהבת הטבע, חשיבות הפירגון לאחר, אהבה לנכדים – דניאל ואלמוג, יצחק רבין ז"ל וחלומות על שלום, שירים של פעם, הטרדה מינית בצבא, פקקי תנועה, כמיהה לאושר, מבצע בעזה, ילדים עניים ברהט, האנשים השקופים בשולי החברה, תלאות ואתגרי גיל הזיקנה ועוד… הכל קשור לאנקדוטות ממסע החיים, "תעתועי הגיל והסתיידות הזמן".
השירים אמיתיים מאוד, חושפניים ומתארים את מה שרבים מסתירים עמוק בפנים.
"פרק נוסף בסיפור החיים, ולא, לא הכל הבל הבלים" (עמוד 297).
שפת הכתיבה יפה, המחבר עושה שימוש במילים יפות מהשפה העברית והטקסט מנוקד, וניכר מהטקסט שהשירים נכתבו מתוך הלב והנשמה. "גוף ונפש מכורבלים" (עמוד 291).
צילומי הפנים ממחישים את הייחודיות של כל אדם, את ההבעה הרגשית במבטים ובתנוחות, וחלקם צילומים רומנטיים וגם אירוטיים (אין צילומי עירום).
שירי האהבה מבטאים ברובם הרבה צער ואכזבות, וגם האנשים המלווים את השירים ברובם נטולי חיוך, ומשקפים חיי שגרה מונוטוניים, שחוקים ומעיקים.
השיר "לב אדום" הוא דוגמה לביטוי עוצמתי של אהבה שהסתיימה בפרידה, ובחרתי לצטט אותו במלואו: "פעם, על הקיר בבנין הישן, / ציירו לב אדום עם חץ בתוכו. / יעל ואבי לנצח, כתבו לידו./ שנים עברו, יעל גרושה עם שני ילדים, / אבי נטש, היגר למרחקים, /
דווקא הלב, נשאר בשלמותו, גם החץ שנעוץ בתוכו, מדמם… (עמוד 5).
השיר "הילד שבך" מזכיר לנו את עולם הילדים הקסום, וכל אחד יכול להיות ילד בנפשו כל ימי חייו (עמוד 9).
השיר "החיים בזבל" מבטא את השגרה והשחיקה של רבים, ובעיקר של העובדים באיסוף הזבל המתוארים בשיר. "רוויים בצחנה, בשקט ובצנעה" (עמוד 13).
השיר "אהבת נעורים" מעורר את השאלה, האם רק רק פרחי אהבות נעורים לעולם אינם נובלים? (עמוד 15). מדוע אהבות של מבוגרים מתפוגגות עם חלוף הזמן?
השיר "בעולם אחר" מתאר עולם קסום, עולם שהכל טוב בו, והשיר הזכיר לי את השיר "דמיין" שכתב ג'ון לנון ז"ל (עמוד 89).
מה קורה עם אהבת נכדים קטנים, המופיעה במספר שירים בקובץ, האם היא נשמרת גם כאשר הנכדים גדלים ועסוקים מאוד בעצמם?
"בינתיים יש לי רק שני נכדים, / נכד ונכדה, / ילדים קטנים, עם לב ענק" (עמוד 147).
השיר "צלילים" מבטא אהבה אמיתית, עונג מיני וחושניות כמו נגינה על פסנתר.
"…מרגיש אותה אוהבת, בין זרועותיי, / בתוכנו נרעדים צלילי החיים" (עמוד 171).
השיר "בדרכך בני" הוא שיר מרגש מאוד עם מסרים שיש לאב מבוגר להעביר לבנו הצעיר,
והשיר הזכיר לי את השיר "עלה קטן שלי" של ישי לפידות בביצוע אברהם פריד.
השיר מסתיים במשפט: "תיהנה מהדרך בן יקר שלי, / אבא אוהב אותך, הכי. הכי."
(עמוד 175).
השיר "רואים רחוק, לא רואים שקוף" הוא שיר מרגש ועצוב המתייחס לכל אותם אנשים בשולי החברה, האנשים השקופים "בעולם שבו הכסף הפך לתורה קדושה" (עמוד 267).
השיר "ההשלמה" הוא שיר סיכום עוצמתי המתאר את מסע החיים, את כיבוש היעדים והפסגות, וקבלת הקיים כפי שהוא במציאות החיים. "אני מקבל בהשלמה את אי ההשלמה"
(עמוד 303).
השיר "מי בתור" עצוב, עוצמתי וכל כך אמיתי, שיר המשווה בין התינוק לקשיש, על מעגל החיים עם פואנטה חשובה בסיומו. בחרתי לצטט שיר חשוב זה במלואו: (עמוד 19)
שְׁתֵּי נָשִׁים צְעִירוֹת מְנַוְּטוֹת עֲגָלוֹת,
הָאַחַת הִיא עוֹבֶדֶת זָרָה,
הַשְּׁנִיָּה אִמָּא בְּמִשְׂרָה מְלֵאָה.
בְּאַחַת יוֹשֵׁב תִּינוֹק וּמְטַלְטֵל אֶת רַגְלָיו
וּבִשְׁנִיָּהּ רוֹכֵן קָשִׁישׁ וְרוֹעֲדוֹת יָדָיו.
מַצָּבָם שׁוֹנֶה, אֲבָל גַּם דֵּי דּוֹמֶה,
אֶל הָאֶחָד תָּמִיד בִּמְאוֹר פָּנִים, מְחַיְּכִים
וּבַשֵּׁנִי לְעִתִּים נוֹזְפִים וּבְעִקָּר מִתְעַלְּמִים.
לִשְׁנֵיהֶם יֵשׁ חִתּוּלִים שֶׁסּוֹפְגִים
וְאֶת שְׁנֵיהֶם אֹכֶל רַךְ מַאֲכִילִים.
חודשים עָבְרוּ, שְׁלַב הָעֲגָלוֹת נִגְמַר,
הַתִּינוֹק מִתְרוֹצֵץ מְאֻשָּׁר
וְהַקָּשִׁישׁ בְּמִטָּתוֹ מְנֻטָּר.
הַתּוֹר לְעוֹלָם מַמְשִׁיךְ לְהִשְׂתָּרֵךְ,
מִשְׁתַּנִּים רַק הַנִּצָּבִים לְאוֹרְכוֹ,
זֶה בִּתְחִלָּתוֹ וְזֶה בְּסוֹפוֹ.
אני ממליץ בחום על הספר המרגש והחיובי הזה, ואני משוכנע שכל אחד יוכל להתחבר לחלק או לכל השירים – אני מאוד נהניתי.
"מילה טובה, חיוך, חיבוק, אהבה וכל השאר, פרפראות…" (השיר "תמצית" עמוד 101).
גירסה מודפסת של הספר ניתן להשיג ישירות מהמחבר, וגירסה דיגיטלית זמינה בחינם בקישור שלהלן באינטרנט – בחלק מהשירים ניתן להאזין להלחנה של השיר:
להזמנות נא פנו טלפונית 050-240-2211 או דרך הצור קשר.
