על מכוניות חדשות ובטיחות בדרכים.

השבוע האחרון של דצמבר 2013 היה נורא מבחינת תאונות הדרכים.

בחדשות הראו פיתוח מסחרי שהבשיל מניו זילנד של רכב מרחף, מעין הליקופטר אישי רק הרבה יותר זול. אבל יעבור עוד זמן רב עד שפתרון טכנולוגי כזה או אחר, ירוקן את כבישנו או לפחות יפחית את הצפיפות וישחרר את הפקקים.

מה עושים בינתיים, פשוט נוהגים יותר בזהירות. הכביש כידוע הוא אחד המקומות המסוכנים והבלתי צפויים ביותר. מעל ל – 200,000 מכוניות חדשות עולות עליו מדי שנה [ממוצע של השנים האחרונות] , כאשר מספר המכוניות הישנות שיורדות מהכביש ומספר הכבישים החדשים ואורכם שנסללים במהלך השנה, מתגמדים לעומת הנתון הזה. הכביש הולך ונעשה צפוף יותר ומטבע הדברים כל שנה נוספים נהגים צעירים, בלתי מיומנים וחלקם תאבי ריגושים. רק שבכביש אלו תכונות הרסניות ומסוכנות מאוד ולא רק לאותם נהגים.

מעל מחצית מהרוגי תאונות הדרכים הינם הולכי רגל, גם בשבוע הזה נוכחנו שוב לצערנו, כי מעבר חציה מסומן ומשולט היטב אינו מגן מפני פגיעה.ואפילו בהליכה על המדרכה בחלק הקרוב לכביש יש לשים לב לתנועה.

במכוניות חדשות הולך וגדל בשנתיים האחרונות, מספרן של המכוניות הקטנות [קבוצות המיני והסופר מיני] .מן הסתם, תוצאה של הפנמת המצב הכלכלי ורצון לחיסכון בדלק ובמחיר הקניה.

בשונה מבעבר, היום רבים מרוכשי המכוניות בבואם לקבל החלטה מכניסים למשוואה בנוסף לפרמטרים הרגילים כמו : מחיר, התאמה לצרכים, עלויות אחזקה וכיו"ב גם את נושא הבטיחות. יש שמסתפקים במספר הכוכבים [ היום לא כדאי לרדת מ-5 כוכבים שהינו הדירוג המקסימלי במבחן האירופאי euroncap ] ויש שנכנסים לאתר וקוראים את הדו"ח המפורט הכולל גם ציונים מספריים, על הדגם הספציפי ומקבלים החלטה בהתאם.

נזכיר שקיים גם האיגוד האמריקאי [ IIHS ] שמקיים מבחני ריסוק למכוניות ומוציא דוחות וציונים בנושאי בטיחות וניתן להיעזר גם בו, אם כי במידה פחותה, מכיוון שכל המכוניות המגיעות לישראל, חייבות בתקינה אירופאית.

כדאי לזכור שבכביש המסה עדיין מאוד חשובה, אז מעבר לזהירות מיוחדת מרכבים כבדים כגון: משאית, אוטובוס ועוד, צריך לקחת בחשבון שבאם שני רכבים קיבלו ניקוד זהה במבחני הבטיחות, הרי שהרכב הגדול והכבד יותר יעניק בהגדרה, הגנה טובה יותר על הנוסעים. כך שלעניות דעתי באם אתם כבר רוכשים רכב חדש קטן [וזה נכון כמובן גם לרכב ישן] על תתפשרו על ציוני הבטיחות הגבוהים ביותר.

בהקשר לכך, הכלי המסוכן ביותר בכביש לנהגו ונוסעיו הוא האופנוע, לנושא זה אקדיש מאמר נפרד, במדור הבא של : נושאים חשובים מעבר לשוטף.

נחזור לצילום, האם מצלמת סוני RX10 מתחילה שינוי רדיקלי בענף הצילום ?

בכתבה על קוים מנחים לצילום, הזכרתי גם את מצלמות הגשר ובשורה תחתונה, אפשר היה להבין, שכל יתרונותיהם הפונקציונאליים די מתגמדים, לעומת האיכות הנמוכה יחסית של הצילום.

וזה היה נכון, עד שהופיעה פתאום הסוני RX10 עם מבחני איכות טובים מאוד [באופן יחסי] וטרפה את הקלפים, או במילים אחרות, מה שנכתב על מצלמות הגשר אינו תופס לגביה ובאם תמשך ההתפתחות ממצלמה זו ואילך, השוק ישנה את פניו וצמד המילים: שינוי דרסטי [ בשוק הצילום] יתאר באופן נכון את פני הדברים . אז מה השתנה לנו במצלמה זו, שלא היה מקודם ? התשובה נעוצה בשילוב של שני משתנים : האחד גודל החיישן "1 שהינו גדול הרבה יותר מהחיישנים במצלמות גשר אחרות [ אם כי עדיין קטן משמעותית ממצלמות הרפלקס ] והשני עדשת זום של 200- 24 [במונחי 35 מ"מ ] עם צמצם קבוע 2.8 לכל האורך. כל זה בגוף קומפקטי יחסית עם יכולות וידאו טובות מאוד ובמשקל [ כולל העדשה הקבועה ] של 815 גרם. מחיר הפתיחה של המצלמה בחו"ל 1300 דולר ובארץ 5800 ₪. נכון לא זול, [המחירים לאחר ההשקות תמיד יורדים] אבל בואו נשווה רגע את הנתונים למצב הקיים. רק עדשה איכותית בצמצם 2.8 קבוע באורך המוקד הזה, הייתה אמורה להעלות פי 5 שלא לדבר על המשקל.

האם סוני תמשיך בפיתוח הזה, האם זה לא הימור עסקי גדול מדי שעלול להוריד השקעות עתק אחרות וקודמות לטמיון, האם חברה רצינית אחרת תלך בעקבותיה, האם נוכל לראות מצלמת גשר עם חיישן 4\3 [כמו באולימפוס ופנסוניק] עם עדשה 2.8 קבוע, באורך מוקד 24-300 ובמשקל סביר . ברור שבמידה וזה יקרה, השוק ישנה לחלוטין את פניו. רבים וטובים לא ירצו יותר לסחוב את תיקי העדשות והמצלמות הכבדות ו"יסתפקו" בלהיט החדש, באם אכן יתממש.

קראתי השבוע מאמר של כותב ותיק מוערך ומקצועי, על המהפכה שתעשה חברת טמרון בשוק עם העדשה 150-600 החדשה [ משקלה כ-2 קילו ומחירה 1040 דולר בלבד בחו"ל] ברור כי זהו שיפור חשוב ודיל משמעותי לצלמי הטבע, אך לדעתי ההשלכות על כלל השוק, יהיו הרבה יותר מהותיות מעדשה כזו או אחרת, באם לסוני RX10 יהיו פיתוחי המשך.

אפרופו צלמי טבע וציפורים, בימים אלו יש תמורה מלאה לאגרה על סחיבת העדשות הכבדות, המצלמות,החצובה וכיו"ב , החל מאזורי צילום ליד בריכות דגים וכלה בעגלת מסתור באגמון החולה ובסביבה על רקע החרמון, ההנאה מובטחת.

על הקשר בין תרופות, כסף, וקינמון שמוסיף המון

כידוע חברות התרופות כמו כל חברה מסחרית רוצות להרוויח כסף וכמה שיותר .

המאפיין הזה ברוב המקרים טוב גם לצרכנים, כי זה מדרבן אותם להמשיך ולהשקיע במחקר ובפיתוח, שתוצאותיהם  מביאות להכנת תרופות שמביאות מזור למחלות  ומאריכות חיים.

אולם מצד שני,  מכוון שהמניע העיקרי הוא כסף, חלקן מעבירות את עיקר פעילותן, לתרופות שיש
לקחתן לתקופה ממושכת, על כל ההשלכות הנובעות מכך ובנוסף חלקן מתעלמות במודע מתחום המניעה ומפתרונות קיימים  בעולם הצומח לבעיות רפואיות,  במידה והינן זמינות לצרכן.

כידוע קיימות תרופות לא מעטות על בסיס הצומח ואולי המפורסמת שבהן הינה האספירין, המופקת  בתהליכים כימיים ומקורה מקליפת עצי ליבנה ו\או ערבה .אבל כאן [ ומעט נעסוק בכך גם בהמשך]

אני מבקש לתת את הדגש על התבלין שנמצא בהישג יד  של כולנו – הקינמון.

הולכים ומתרבים המחקרים אשר מצביעים על התועלת בשימוש בקינמון בתחומים הבאים:

נוגד חמצון משמעותי, מוריד את רמת הסוכר בדם, מוריד רמות כולסטרול וטריגליצרידים, מקטין את השומן באזור הבטן [חשוב מאוד בריאותית ולא רק לגזרה], מפחית הידרדרות אלציימר , מפחית תהליך סרטני, מקל על דלקות וכאבים, מחזק עיכול, אנטי בקטריאלי ועוד.

אז באם התבלין הזה אינו שגור עדיין אצלכם,שימו לב אליו. צריכה של רבע עד חצי כפית ביום, טומנת בחובה יתרונות בריאותיים משמעותיים.

הערות:  א. להשתמש בקינמון  טרי ככל האפשר ובעל ניחוח ארומטי מובהק.

ב. חולי כליות וכבד חייבים להיוועץ ברופא.

ג.במידת האפשר לרכוש קינמון מזן ציילון.

על הקשר בין אלמוג לפסגה ? ? ?

לפני פחות מ- 3 חודשים הגעתי למחלקת יולדות [ מלונית ] של אסף הרופא לחזות בתינוקת זערורית, נכדתי הראשונה. קוראים לה אלמוג [ תודו שהיום ההורים מעניקים לילדים, שמות הרבה יותר מיוחדים ]. והיא ממלאת אותי אושר גדול, כיף ממש, ואפילו מבלי שהיא יודעת, אני מקבל גם קצת פרופורציות לכל מיני דברים נורא "חשובים".

תרשו לי לא לפרסם כאן את תמונתה לבקשת ההורים, ואתם יודעים מה, לאחר חשיבה נוספת אני אפילו מעריך את בקשתם.

ולגבי הקשר לפסגה שלי, [או אולי גם שלכם] והדרך אליה, כתבתי בזמנו כמה מילים:

המסע לפסגה

מסתכל במראה ורואה בבואה,

הלו, האם באמת זה אני? זה אתה?

אתה שהיית בין השובבים בגברים,

אתה שרצית לחצות גאיות, עמקים,

להלך במדרון, לטפס על ההר,

להגיע לשיא – כאילו אין כבר מחר.

חושב על הדרך, על קשיים ,מכשולים,

על איך שעקפת אותם לא מעט פעמים,

עושה פה אתנחתא, מן סיכום שכזה,

מצב של ביניים , האם גם הוא משטה?

לא עוסק בספירה של חפצים וכספים,

יורד לעומק תחושות, לטיב יחסים,

לרובדי רגשות שעלי משפיעים,

וכן – רוצה להרים עוד אבנים .

לחפש מתחתן מהותם של דברים,

חושב ומהרהר, מעלה נשכחות,

ונזכר במה שרציתי להיות,

במה שהשגתי, ובמה שלא,

ולאן שהרחקתי ולאן שהלוואי עוד אבוא,

על מה שחלמתי ועל מה שהינו.

ועולות בי מחשבות ותחושות עלומות,

"רק תמשיך לחפש" – הן שבות אומרות,

ואני שואל- מה עם הדרך הסלולה?

זו שמובילה אותך לשיא , ממש לפסגה,

הרי חונכנו להיות ,מכווני מטרה,

ולך אין כאן תשובה ממש מוכנה.

אולי , כי ראית את אותה הפסגה,

ואולי היא בכלל אינה עבירה,

ואולי הנוף משם ,מסחרר את הנשמה,

ואולי הדרך ,היא הכי חשובה,

ופשוט להמשיך ,מנקודה לנקודה,

ואולי…ואולי…ואין לי קביעה,

באמת שרציתי תשובה אחידה וברורה,

אבל היא איננה ,אולי עוד תבוא,

אולי היא קיימת ,ואולי בכלל לא ?.

אז מה עושים ? את החיפוש מפסיקים ?

ולאן מפה בכלל ממשיכים ?

לוקח לי עוד נשימה עמוקה ,

ומעיף עוד מבט , לתוך המראה,

זווית הקלסתר כבר לא כשהייתה,

אניצי השיער נזרעו באפור,

אבל בעיניים, בעיניים ,אני מזהה את אותו האור.

, והזיק לא כבה, הוא בוער בעוצמה ,

ואני מניד את הראש ומחייך אל הדמות במראה ,

וביחד שנינו נמשיך במסע ,

ובכל יום נחפש ,עוד פסגה חדשה.

זהו להפעם, 2014 בתחילתה, שתהייה לכולנו שנה אזרחית טובה !