הנספח: על יהודים וישראלים, פלסטינים וערבים והשלום שביניהם
היהודים הינם קבוצה אתנית שמית קדומה. מאפיינת אותם הדת היהודית, אבל ההשתייכות לעם היהודי אינה קשורה בהכרח לקיום אורחות חיים דתיים תגליות ואזכורים ארכיאולוגיים מוצקים, הקשורים ליהודים החיים בארץ ישראל נתגלו החל משנת 1200 (תגליות מצגת ישראל) אבות העם היהודי כנזכר בתנ"ך היו אברהם, יצחק ויעקב ( שמו של בנו הרביעי של יעקב היה יהודה).

מרבית הזמן חיו היהודים תחת שלטונות כיבוש זרים החל מהאימפריה האשורית, ועד לשלטון המנדט הבריטי מלפני קום המדינה. בעקבות הכיבושים גלו חלק ניכר מהיהודים לארצות שונות בעולם. עם זאת, ראוי לציין כי כל הזמן, ובאופן רצוף, מימי האבות ועד הקמת מדינת ישראל חיו יהודים בשטחה של ארץ ישראל.

היהודים בגלות, כשהגיעו לארצות השונות בעולם לא נקלטו בתחילה בקלות. מגוון המקצועות האפשריים עבורם, היה מצומצם (לדוגמא, נשללה מרובם האפשרות להיות בעלי קרקעות ולעסוק בחקלאות) ורבים מצאו את עצמם עוסקים בענפי הפיננסים והשירותים.

על בסיס של קנאת זרים אנטישמיות וקנאות דתית, ולפעמים סתם כדי לגזול את רכוש היהודים כי זה היה הכי קל והכי נוח.נולדו והופצו עלילות דם איומות, לפיהן היהודים משתמשים בדם של ילד נוצרי כדי לאפות מצות בפסח.
לא עזרו הכחשות גורפות וגינויים מצד אפיפיורים ושליטים, הנושא הלך וצבר תאוצה וזאת למרות שבכל ועדות החקירה והתהליכים המשפטיים לא נמצא כל בסיס לעלילות הדם.
מכות וגזירות רבות נפלו על העם היהודי לאורך ההיסטוריה. אולם ללא ספק, הנוראית האכזרית והקשה מכולן הייתה השואה. תהליך מתוכנן ומזוויע זה, שרצה להביא להשמדה של העם היהודי כולו, ובוצע ע"י הצורר הנאצי ברשותו של אדולף היטלר, פיקודיו ובעלי בריתו. הנאצים הללו יצרו מכונת רצח משומנת שכל תכליתה ביצוע רצח סיטונאי של העם היהודי באופן מתוכנן ובדם קר.
כשישה מיליון יהודים נספו בשואה , כשכל אדם, אתם יודעים, הוא עולם ומלואו,כמעט בלתי אפשרי להבין את משמעות המספר , כששה מליוני יהודים נרצחו. היום העם היהודי כולו מונה רק כ-14 מיליון יהודים.הריכוזים הגדולים בהם חיים היהודים מעבר למדינת ישראל הינם בארצות הברית, אירופה ודרום אמריקה.

כדי להשלים את התמונה, צריך לספר מעט גם על הפלסטינים, על מלחמת העצמאות, הטרור, והסיכויים לשלום.

ראוי להדגיש כי המונח פלסטינים נטבע רק לאחר הקמתה של מדינת ישראל. השם פלסטין מקורו בשם סוריה פלסטינה שניתן לארץ במאה ה-2 לספירה, על ידי הרומאים. כדי לשנות את השם ממלכת יהודה. מוזכרים בעניין זה גם הפלשתים, שהיו יורדי ים אדומי שיער שהגיעו בתקופת הרומאים באירופה לחופי ארץ ישראל. לערבים שמקורם בחצי האי ערב, אין כל קשר לפלישתים, גם בתיעודים ומאמרים שלפני קום המדינה אין מזכירים את מה שמכנה היום התקשורת – העם הפלסטיני.
כפי שהיו יהודים רבים במדינות ערב,כך גם חיו ערבים בתקופות מסוימות, לרבות לפני קום המדינה, בארץ ישראל. למרות שהערבים בנו להם בירושלים מקומות קדושים, הרי שהעיר הקדושה ביותר עבורם היא מכה ואילו ליהודים ירושלים היא העיר הקדושה ביותר. היהודים נוהגים לומר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי" כלומר, כל תפקודי הבסיסיים ייעלמו באם נגיע לאבסורד של הפקרת ירושלים.

עם הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, החלה למעשה מלחמת העצמאות שהערבים מכנים מלחמת '48. מדינות ערב הודיעו שלא יקבלו את החלטת האו"ם על הקמת המדינה והחלו מהלכים צבאיים וקרבות כדי לקעקע את יסודותיה העדינים של המדינה שזה אך הוקמה. בתחילה היו מהלכים צבאיים מקומיים, לאחר מכן השתתפו בקרבות מסגרות מאורגנות ובהמשך נטלו בהם חלק מצבאות מדינות ערב ,כמלחמה מאורגנת.
מלחמת העצמאות הייתה קשה ביותר ועקובה מדם, הצבא הישראלי שרק הוקם נמצא בשלבי התארגנות עם מסגרות מדולדלות וציוד דל וחסר. מספר האבדות בקרב הישראלים היה גבוה מאוד כאחוז מכלל היישוב (לרבות ילדים נשים זקנים) נספו במלחמה.
אין ספק שבמלחמת העצמאות היה נתון היישוב היהודי בארץ ישראל על בלימה וכל הרעיון של בית בטוח לכל יהודי באשר הוא שיישמר וישמור על העם היהודי כדי ששואה נוספת לא תחזור,עמד בסכנה.

היום במבט אובייקטיבי המצב שונה לחלוטין. הצבא הישראלי הוא אחד מהצבאות הטובים בעולם, והוא מצויד בכלי נשק מודרניים ובטכנולוגיה המיועדת להגנת המדינה.שלא כבעבר, אז הייתה משמעות אדירה ומוחלטת לגודל הכוח הפיזי (מספר החיילים) היום הדגש הוא
על היתרון הטכנולוגי.

לצערנו, קיימים בעולם היום כלי נשק הרסניים בעלי יכולות גרעיניות ואחרות, העלולים לשמש כנשק להשמדה המונית. זו הסיבה שיש לעשות את הכול כדי לא לאפשר הימצאות נשק כזה בידי מדינות הנשלטות ע"י שלטון השואף להשמיד מדינה אחרת, כי בכך קיים גם איום ממשי על שלמות העולם כולו. באם נאמין לפרסומים זרים , מצוי בידי ישראל כל הנשק הדרוש להגנה עצמית, אבל לעולם לא יהיה מנהיג ישראלי שיפעל או יקרא להשמדתה של מדינה אחרת.
הישראלים הינם עם שוחר שלום ומייחל לשלום. כמות שירי השלום שנכתבו בישראל אין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם.

מובן יהיה לכל אדם שיבדוק את ההיסטוריה והינו מוכן לבחון את הנושא בצורה אובייקטיבית כי באם לא היו מעשי מלחמה וטרור נגד ישראל, אזור זה של המזרח התיכון היה יכול להפוך לגן עדן עלי אדמות. אולם, לצערנו, בגלל ההסתה הקיימת והמתמשכת נגד ישראל ובגלל גודל האוכלוסייה הערבית ( וחלק מהאוכלוסייה המוסלמית) נערכות הפגנות במדינות שונות , בשילוב עם ארגון פרובוקציות נגד ישראל. פרובוקציות אלה מסוקרות בתקשורת שוב ושוב ובכך הן משמשות חומר דלק ובמה לקיצוניים ותורמות בעקיפין למצב של חוסר השקט באזור. ברור גם שחייל ישראלי עם נשק במחסום מול קבוצת אזרחים לא מצטלם יפה, גם חומת הפרדה בלב יישוב ערבי מצטלמת גרוע ומפריעה לאורח חיים תקין אך מישהו בדק כיצד הגענו למצב הזה? כמה קורבנות ישראלים חפים מפשע נהרגו לפני קרות המצב הזה?
פעמים רבות גורמים חבלניים בעזה ויהודה ושומרון, שכל רצונם בליבוי והנצחת הסכסוך מקימים את בסיסם ויורים ומפגיזים ללא הבחנה מתוך אוכלוסייה אזרחית פלסטינית ביודעם שכל פעולת נגד של הצבא הישראלי נבדקת גם במישור של אי פגיעה מכוונת באזרחים

בנושא זה ראוי לומר עוד כמה מילים: נכון שיש קיצוניים בשני הצדדים אך היהודים לא מארגנים כמו הקיצוניים הערביים ,מחנות אימון צבאיים וקייטנות חבלה צבאיות לילדים רכים. היהודים לא עושים שטיפות מוח לילדים מגיל אפס ומחדירים בהם אמונה לפיה מטרתם וייעודם בחיים ,הינו להתפוצץ ולהרוג
בכך כמה שיותר יהודים. היהודים לא חוטפים ו|או מפוצצים מטוסים, לא רוצחים ספורטאים באולימפיאדה, ולא מפגיזים ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בכוונה תחילה. אף מנהיג ישראלי או יהודי לא קורא ולא יקרא להשמדתה של אף מדינה ערבית. אף מנהיג יהודי לא קורא ולא יקרא למלחמת ג'יהאד (מצווה) נגד הכופרים. ברור יהיה לכל מי שיבדוק את הנושא בפתיחות ובאובייקטיביות שלא היהודים או הישראלים אשמים באלימות במזרח התיכון ושבאם הערבים הקיצוניים יפסיקו את ההסתה ומנהיגיהם ירצו שלום אמיתי, ישרור שלום לבטח באזור.

אנו משוכנעים כי כאבם של אם, אב, אח ואחות, ישראלים או פלסטינים, הינו כאב זהה ואנו משוכנעים שכולנו יכולים ליהנות מפירות השלום. תדמיינו לעצמכם מה יקרה כשיבוא השלום לאזור וייווצר שיתוף פעולה אמיתי בין כל הצדדים .
.
מדברים לא מעט על המוח היהודי, כדוגמא נשווה את הנתונים בפרס נובל. על פי הנתונים עד סוף 2009 זכו בפרסי נובל 804 אנשים מכל העולם. מתוכם זכו בפרס 129 יהודים , מתוך משקלם באוכלוסיה הכללית שמהווה כאמור רק 0.2%. אגב, רוב הזוכים היהודים זכו בפרס בתחומי הפיסיקה והרפואה. אין שום ספק בכך,כי עם בואו של השלום, מרבית האנרגיה ומיטב המוחות אצל הערבים והיהודים יתרכזו בקידום החינוך ובפתרונות שהינם לטובת איכות חיי האדם באשר הוא. נכון לא קל לעשות שלום ,הנושא טעון, האינטרסים מנוגדים, יש דברים שאסור לוותר עליהם והבעיות קשות מנשוא, אך השלום בוא יבוא, וככל שיקדם כן ייטב. עלינו לא לחשוש מתהליך השלום, ראוי ומוסכם כי כל הסכם שלום שיוצג ע"י המנהיגים יובא לאישור הצדדים במשאל עם, ראוי גם כי בהסדר מקדים לקראת השלום האמיתי, תיכלל תקופת הסתגלות ארוכה אפילו בת עשרות שנים, במסגרתה יתחייבו הצדדים בפיקוח המעצמות להפסקת ההסתה הערבית , ליחסי שכנות טובים, ולקיום פרויקטים כלכליים מפורטים ומשותפים בחקלאות, במלונאות, במסחר, בתעשייה, במדע, בחינוך ועוד. הפעילות המשותפת כמתואר לעיל תביא להתפוגגותה של האיבה ולתחילתו של עידן חדש – עידן השלום.